בית המשפט העליון פרסם היום (ה- 24.11.2009) את פסק דינו בנושא התנאים להכרה בעוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים מספר ימים בלבד לאחר הדיון שערך בנושא זה. 

עיקרו של אותו פסק הדין קובע כי אין צורך בדרישתו של בית המשפט המחוזי "לעבות" את המבחנים שקבע בית המשפט השלום להכרה בעוצר: 

"הדרישה לקיומן של מגבלות רשמיות על התנועה בשעות שבין המצרים – בין עוצר לעוצר – אינה נראית לנו תנאי בלעדיו אין למסקנה שחייו של נרדף-תחת-עוצר נדמו לחיים בתנאים של מעצר. אפשר שבמקרים שבהם העוצר חל בשעות מעטות של היום או לתקופה קצרה, קיומן של מגבלות על התנועה גם בשעות-ללא-עוצר הוא שיהפוך את הגבלת החירות ל"מעין-שלילת-חירות". אולם במקרה שבו מדובר בעוצר שלטוני מאיים שחל תקופה ארוכה ונמשך לאורך שעות רבות מדי יום, לא נותרה לנרדפים חירות תנועה אמיתית גם בשעות ההפוגה. זו הנחת העבודה שלפיה יש לקבוע את הזכאות לתגמולים, ואיני סבור שיש מקום לחייב את התובעים בעילת העוצר להוכיח באופן פרטני שאכן מוגבלים היו בתנועתם גם מחוץ לשעות העוצר. יובהר כי לפי שיטתי, בנסיבות כה נוראיות, שימוש בהנחות עבודה הנובעות מן הידע ההיסטורי ומהגיון הדברים הוא מוצדק ועולה בקנה אחד עם תכליתו הסוציאלית של החוק. הנחות עבודה אלה עשויות ליתר את הצורך לדרוש ממתי מעט האודים המוצלים מאש שעוד נותרו להעיד על מוראות התקופה. ".

בכך הותיר בית המשפט העליון את המבחנים שלהלן שקבע בית המשפט השלום בנושא ההכרה בעוצר בתקופת השואה כ"שלילת חירות" אשר עשויה לאפשר זכאות לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים:

· קיומו של צו שלטוני בדבר העוצר;

· העוצר חל על היהודים ולא על כלל האוכלוסייה;

· העוצר נאכף בפועל, כך שמי שהפר אותו, הסתכן בגופו;

· העוצר הכתיב המצאות במקום מצומצם בשטחו (דוגמת ביתו של אדם);

· העוצר חל במשך שעות מדי יום, לאורך תקופה משמעותית. "

מצד שני, בית המשפט העליון הותיר את הערתו של בית המשפט המחוזי כי על הרשות המוסמכת במשרד האוצר לבחון את הנסיבות בפרשנות מרחיבה ומקלה ולא שום עיכוב נוסף:

"מצופה מהמערערת שתבחן את הנסיבות, בפרשנות מרחיבה ומקלה.

כפי שעולה גם מדברי חברי, הגיעה העת שאותה מגמה מרחיבה לזכאות, תיושם ובמדיניות ראויה של המערערת. הגענו לעת שכיום מדובר, לצערנו, במתי מעט יחסית, היכולים וזכאים לאותה הכרה, בהיותם בגילאים שאין צורך לפרטם ואשר רובם נזקקים לאותה הכרה, ולו הכרה מאוחרת, בהתחשב בקביעה בדבר מועד תחולת האמור.

לא למותר להוסיף כי על המערערת לבצע מיידית את אשר הוחלט ואין מקום לעיכוב כלשהו, מחמת נימוק זה או אחר"

החשיבות של החלטה מהירה בנושא זה הובעה גם על ידי השופטת ארבל אשר קבעה כי ישנה חשיבות רבה ביותר לסיים את הטיפול בתיק זה במהירות האפשרית:

"לא ראיתי להרחיב מעבר לכך באשר למשמעות הרחבה שיש ליתן לטעמי למונח "שלילת חירות". כחבריי, גם אני סבורה כי ההכרעה בתיק זה ראוי לה שתינתן ללא דיחוי. ראויים הם הניצולים לשגרת חיים, ראויים הם שלא לכלות את ימי זקנתם בהמתנה לפסק דין ובחיטוט כואב מחדש בפצעי העבר. "

הכדור עובר אם כך ללשכה במשרד האוצר והיא אשר תקבע באילו מקומות היה עוצר בתקופת השואה אשר עומד במבחנים שפורטו לעיל (בנוסף למקומות שהוכרו עד עתה הן על ידיה והן על ידי בית המשפט לפי הקריטריונים המחמירים של המחוזי שבוטלו על ידי העליון), אילו מקומות ידחו והדיון בהם יובא כנראה לפתחו של בית המשפט ובאיזו מהירות יתבצע הליך זה.

למותר לציין כי לחוק נכי רדיפות הנאצים יכולים לפנות רק נרדפי נאצים שעלו לישראל עד ל-1.10.1953. כמו כן ההכרה בעוצר כ"שלילת החירות" רלבנטית בעיקר למקומות שלא היו תחת כיבוש ישיר על גרמניה הנאצית (כגון רומניה, בולגריה ולוב) ואילו במקומות שבהם היה כיבוש ישיר (כגון בפולין, אוקראינה ותוניסיה) מספיקה גם רדיפה בתנאים קלים יותר של הגבלת חירות בלבד להכרה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

בנוסח פסק הדין, ללא שמם הפרטי של הניצולים, ניתן לעיין בכתובת הבאה-
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=695 .

פרטי יצירת קשר עם הרשות באוצר המטפלת בתביעות לפי חוק זה כמו גם טופסי תביעה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים למי שטרם פנה עדיין, ניתן להוריד מהאתר של אותה הרשות בכתובת הבאה- http://ozar.mof.gov.il/lishka .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

  

נושא ההכרה במחלות נוספות עקב רדיפות הנאצים רלבנטי לניצולי שואה רבים המקבלים קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, הן בכדי לקבל השתתפות בהוצאות הטיפולים באותן מחלות ובהוצאות הנסיעה לטיפולים אלה ולעיתים גם להגדלת קצבתם החודשית כתוצאה מכך.

לפני מספר ימים פורסמו שני פסקי דין חדשים העוסקים בנושא חשוב זה שניתנו על ידי בית המשפט השלום בחיפה, אשר החל לשמש כועדת עררים לפי חוק זה החל משנת 2009 . 

פסק דין אחד שניתן ב-8.11.2009 עסק בנושא של נכות שנגרמה לניצול לאחר שברח משטח שליטה או השפעה נאצית והאוצר דחה את בקשתו הכיר במחלה שנגרמה מכך בנימוק שלא היה בגדר הציפיות של השלטונות הנאציים. 

בית המשפט פסק כי רצח בני המשפחה אשר היו אחראים עליו עקב היותם יהודים, דבר שחייב אותו לברוח, לנדוד ונסות להישרד כל תקופת השואה, מקיים את הקשר הסיבתי הנדרש בין ציפיות הנאצים לבין מחלה שנגרמה עקב חי המסתור והבריחה עקב כך.

בפסק הדין ניתן לעיין ללא השם הפרטי של הניצול בכתובת הבאה -
http://meidashoa.co.il/pdf/Murder%20of%20Parents%20and%20Ilness.pdf 

פסק דין שני שניתן באותו היום, עסק בניצול שואה ששהה במחנה ריכוז ובקשתו להכיר במחלת הלב שלו שאובחנה רק בשנים האחרונות נדחתה. גם בית המשפט דחה את ערעורו כיוון שלא הוכח הקשר בין מחלת הלב שהתגלתה בגיל מאוחר ובין הרדיפות בתקופת השואה. בנוסח פסק הדין ניתן לעיין בכתובת הבאה -
http://meidashoa.co.il/pdf/Hart%20Ilness.pdf .

חשוב לציין כי בנושא ההכרה בקשר שבין מאורעות השואה ומחלות שאובחנו רק בשנים האחרונות חלו שינויים במהלך החודשים האחרונים. 

בעקבות המלצת ועדת דורנר ועתירה לבג"ץ שהוגשה עקב כך,הוקמה ועדה מיוחדת אשר קבעה בין השאר כי בתנאים מסויימים יש להכיר גם בקשר שבין מחלת לב לבין רדיפות הנאצים. 

המלצות הועדה, שפורסמו לפני מספר חודשים בתגובת המדינה לאותה עתירה, קובעות כי לגבי ניצולים יוצאי מחנות וגטאות אשר היו בגיל של עד 10 שנים במהלך השואה (המהווים את רוב אוכלוסית הניצולים כיום) יש להכיר הכרה מלאה במחלת הלב שלהם (כמו גם במחלת הסוכרת) בין אם המחלה התפרצה 10 שנים לאחר השואה או 30 שנה אחריה. ואילו למי שהיה בגילאים 10-20 באותה התקופה שעור ההכרה יקטן ככל שהמחלה התפרצה בגיל מאוחר יותר (כמפורט בטבלה שבנספח 1 בעמוד 7 לתגובה שפורסמה בכתובת הבאה -
 http://www.upsite.co.il/uploaded/files/322_ee46937dc6bf19f8cf5fb32bc4ec8334.pdf 

לא פורסם האם ובכמה יש להכיר באותה מחלה שהתפרצה לאחר מכן אצל אותו ניצול שואה למרות שבדו"ח עצמו נכתב כי

"לגבי נרדפי נאצים, יש להתייחס אליהם כאנשים שחוו לחץ נפשי קשה במהלך מלחמת העולם השנייה אך גם שנים רבות לאחריה, כיוון שברובם מצב הלחץ הנפשי נמשך עשרות שנים לאחר שחרורם מהמחנות.יתר על כן, סביר להניח שלחץ נפשי של 5-10 שנים יחשוף אותם לסוכרת לאחר 50-10 שנה, גם אם מצב הלחץ יורד מאוד וזאת עקב הנזק המוקדם שנוצר בתקופת הלחץ החריפה (עמודים 4-5)... יתר לחץ דם, שהוא גורם סיכון מרכזי לטרשת כלילית, נמצא שכיח בין פי 2 לפי 4 לאחר רעב ממושך וכן גבוה כ 60 - 30 שנה באנשים שחוו רעב ממושך בצעירותם לעומת קבוצות בקורת. במחקר אחרון זה אף נמצאה תמותת יתר מטרשת כלילית ומאירועים מוחיים 20 עד 60 שנה לאחר רעב ממושך (עמ' 6 לדו"ח שפורסם). 

אין בדו"ח שפורסם תשובה לסוגייה האם שיעור ההכרה יורד מ- 100% אם המחלה התפרצה 30 שנה לאחר השואה ל- 0% אם התפרצה 40 שנה ויותר לאחר מכן. יתכן שסוגייה זו תידון בבית המשפט בעתיד.

בהקשר זה יש לציין שהמחלה שנדונה הכי הרבה בבתי המשפט בשנים האחרונות היתה מחלת האוסטאופורוזיס אשר הנוהג כיום הוא כי להכיר בשליש מהמחלה כנובע מרדיפות הנאצים במידה והמחלה התפרצה בגיל מאוחר (למידע נוסף -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=101&article_id=545 ).

יש לציין גם כי לפני כחודשיים ניתן פסק דין חדש אשר בו הוכרה 100% ממחלת האוסטאופורוזיס של ניצולת שואה ששהתה גם היא במחנה בתקופת השואה והמחלה אובחנה אצלה כ-30 שנה לאחר הרדיפות -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=83&article_id=689 .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

 

זכאות לתוספת הקצבת מים 

בחודש יולי 2009 אושרה בכנסת הוראת שעה לגביית 'היטל בשל צריכת מים עודפת', שנכנסה כבר לתוקף לגבי המגזר העירוני (וב-2010 לגבי המגזר הכפרי) וחלק גדול מתושבי הרשויות המקומיות כבר קיבלו מכתבים בנוגע להיטל זה.

סעיף 84 לחוק ההתייעלות הכלכלית, שבמסגרתו עוגן היטל זה, קובע זכאות לתוספת הקצבת מים לנכים שהוכרו בשיעור של 100% לפי חוקים שונים, כולל חוק נכי רדיפות הנאצים:

(1) מי שנקבעה לו נכות רפואית, לפי סעיף 118 או 208(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בשיעור של 100% או יותר;

(2) מי שנקבעה לו דרגת נכות רפואית של 100% או יותר לפי אחד מהחוקים הבאים: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]; חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב–1992; חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970; חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957; חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954; חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד–1994; חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז–2007;

(3) הוא זכאי להטבות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות, שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי

לנוסח המלא של החוק כפי שפורסם ברשומות -
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/AC36ED0B-606E-4578-8F8C-D219752BD193/15733/2204.pdf

ניתן גם להוריד מידע מפורט יותר מהאתר של רשות המים -
http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/566CBB67-DAA9-4753-A748-41014693B3F2/0/Valid.doc

מידע נוסף לגבי המגזר הכפרי, אשר בו היטל זה יחול רק ב-2010 והתנאים לקבלת תוספת המים לנכים, ניתן להוריד מהאתר של האיחוד החקלאי בכתובת הבאה - 
http://www.ihaklai.org.il/ראשי/הודעות/tabid/60/ctl/ArticleView/mid/372/articleId/1527/-----.aspx

אישורים על נכות של 100% לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ניתן לקבל מהלשכה לשיקום נכים שאת פרטי יצירת הקשר עימה ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/Ktovet.htm .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לחוקים ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

 

הכרה באוסטיאוארטריטיס לפי חוק נכי רדיפות הנאצים 

לפני מספר ימים ניתן פסק דין חדש בבית המשפט השלום בתל אביב בערעור שהגיש ניצול שואה אשר אובחן לאחרונה כסובל מאוסטיאוארטריטיס.

אוסטיאוארטריטיס הינה מחלת מפרקים השכיחה מאוד בקרב קשישים והפוגעת בעיקר בסחוסים. באתר של האיגוד הישראלי לאורתופדיה נכתב כי "אוסטאוארטריטיס היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לנכות בקרב קשישים. ...למעשה, בגיל 65, בלמעלה ממחצית האוכלוסייה יש עדות רנטגנית להימצאות אוסטאוארטריטיס לפחות במפרק אחד." - http://www.israel-ortho.org.il/or.html .

 

משרד האוצר סירב להכיר במחלה זו לפי חוק נכי רדיפות הנאצים בטענה כי לא נגרמה עקב השואה (טענה שאותו ניצול כינה אותה בשם "נשק יום הדין").

בית המשפט קבע כי "העורר סובל מבעיית אוסטיאוארטריטיס, שהיא בעיית שלד מן הסוג שהוכר במחקרים רפואיים כבעיה שעלולה הייתה להיגרם או להיות מוחמרת עקב אירועי הנרדפות בשואה שמהם סבלו החולים בצעירותם [ראו מאמרם של פרופ' שאשא ואחרים בעניין תחלואה מאוחרת אצל ניצולי השואה, פורסם ב הרפואה 2009]. "

באותו מאמר שעליו הסתמך בית המשפט, אשר נעשה בתמיכתה של הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל ושסוקר את המחקרים שפורסמו לגבי תחלואה מאוחרת של ניצולי שואה, נכתב בין השאר כי: "תלונות על שיגרון וממצאים של דלקת מפרקים היו גבוהים יותר בקרב ניצולי שואה לעומת מהגרים אחרים בשתי מדינות. ממעט המחקרים הקיימים ניתן לסכם, כי קיימות עדויות ברורות המצביעות על כך שאוסטיאופרוזיס, שברים בעצמות ומחלות בשלד בכללותן שכיחות יותר בקרב ניצולי שואה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית."

בנוסח המלא של אותו מאמר ניתן לעיין באתר של ההסתדרות הרפואית בישראל בכתובת הבאה -
http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type3/09-04-03.pdf .

 

בית המשפט השתמש בעקרון המשפטי של "עמימות סיבתית" אשר נעשה בו שימוש לגבי ההכרה במחלת האוסטיאופורוזיס לפי חוק זה (שגם היא הינה מחלת שלד השכיחה מאוד בקרב קשישים), בכדי להכיר חלקית גם במחלת האוסטיאוארטריטיס:

"בעניין מחלת האוסטיאופורוזיס כבר נקבע, בעניין בן-אור , כי בשל העמימות הסיבתית הכרוכה בהכרה המחקרית האמורה מחד גיסא ובשכיחות המחלה בגיל מבוגר מאידך גיסא, יוכר הקשר הסיבתי אצל ניצולי שואה חולים כאמור בשיעור 1/3. אנו סבורים כי יש מקום להחיל קביעה זו גם על מחלת השלד אוסטיאוארטריטיס, שממנה סובל העורר."

בנוסח פרוטוקול הדיון בבית המשפט ופסק הדין בנושא ההכרה אוסטיאוארטריטיס , ללא שם הניצול, ניתן לעיין בכתובת הבאה –
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=107&article_id=688 .

 

מכיוון שאותו ניצול ציין במהלך הדיון בבית המשפט את ההתדרדרות בכושר הליכתו עקב אותה מחלה, יש לציין כי ההכרה במחלה זו אמורה לזכות לא רק בהשתתפות משרד האוצר במימון הטיפול באותה מחלה, אלא גם בהוצאות ההסעה לאותו טיפול. תקנה 18 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי) קובעת כי:

(א) נכה שאושר הטיפול בו, או תיקון המכשיר שניתן לו או התאמתו או האימון בו (ולכל אחד מאלה ייקרא להלן - טיפול), זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת הטיפול וחזרה משם, ובלבד שהמרחק בין מקום הימצאו של אותו נכה ובין המקום האמור הוא 5 ק"מ לפחות.

(ב) נכה שרופא מוסמך מקומי אישר כי מחמת בריאותו או נכותו אין הוא מסוגל להגיע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת הטיפול, זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום האמור וחזרה משם, גם אם המרחק הוא פחות מ-5 ק"מ.

כמו כן, תקנות 14 – 18 לאותן תקנות קובעות את התנאים למתן תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה לנכי רדיפות הנאצים אשר זכאים לטיפול בגין מחלה מוכרת.

בנוסח המלא של תקנות נכי לתקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי) ניתן לעיין בכתובת הבאה -
http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=22988# .

 

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

  

האזרחות בעת הרדיפות וזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים 

ניצולי שואה אשר עלו לישראל לפני 1.10.1953 ועברו נרדפות מוכרת וגם הוכיחו נזקי בריאות עקב הרדיפה; עדיין עלולים שלא להיות זכאים לקצבה ממשרד האוצר בישראל כיוון שהיתה להם אזרחות זרה.

תנאי זה מקורו בחוק הפיצויים הגרמני אשר כללי הזכאות לקצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים מתבססים גם עליו וניצולים רבים נדחו בעבר בגינו. 

בפסק דין שפורסם לאחרונה הגביל בית המשפט השלום בתל אביב את היכולת של משרד האוצר לדחות ניצולי שואה על ידי שימוש בתנאי זה, כאשר קיבל ערעור של ניצולה שהוגלתה יחד עם משפחתה לברגן-בלזן ומשרד האוצר דחה את תביעתה עקב הוכחות המתבססות על פנקס הקהילות ומסמכי הצלב האדום, שהיתה לה אזרחות בריטית . 

בית המשפט קבע כי משרד האוצר לא יוכל לטעון עוד למניעת זכאותו של ניצול שואה לתגמולים בגין אזרחות זרה על יסוד מסמכים היסטוריים, אלא על יסוד תעודה רשמית של מדינת האזרחות הנטענת המוכיחה כי ניצול השואה הנדון אכן היה אזרח של אותה מדינה. 

עוד קבע בית המשפט כי הגורם המצופה להביא ראיות כאלה הוא משרד האוצר עקב אופיה הבעייתי של טענת מניעת הזכאות עקב אזרחות זרה ויתרונו היחסי של האוצר כרשות ממשלתית, שיש לה מטבעה נגישות עדיפה לרשויות של מדינות-חוץ לעומת ניצולי השואה. 

בנוסף לכך קבע בית המשפט כי לא די בכך אלא שעל משרד האוצר יהיה גם להוכיח כי הייתה לאותו ניצול זכאות אפקטיבית לתגמולים מאותה מדינה בגין נרדפותו כדי למנוע ממנו קבלת קצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. 

לנוסח פסק הדין ללא שם הניצולה בכדי לשמור על פרטיותה -
 http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=680 . 

בנוסף לכך, בשבוע שעבר קיבל אותו בית משפט את ערעורו של ניצול שואה אשר גורש עם משפחתו מארץ ישראל על ידי הבריטים, אשר משרד האוצר דחה את תביעתו כיוון שסביר היה להניח שהיתה לו אזרחות ארצישראלית בעת רדיפות הנאצים שהוא עבר לאחר גירושו מהארץ. 

בית המשפט קיבל את טענתו של אותו ניצול שבעת הרדיפות לא היתה לו אזרחות ארצישראלית כיוון שיתכן מאוד שהנציב העליון השתמש בסמכותו לשלול את אזרחותה של משפחתו שגורשה והספק פועל לטובת אותו ניצול. לנוסח פסק הדין -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=681 . 

פסקי דין אלו הינם חוליה נוספת במגמה של בתי המשפט בישראל בשנים האחרונות לצמצם את יכולת השימוש של משרד האוצר בקריטריון האזרחות למניעת קצבה מניצולים שעומדים ביתר הקריטריונים לזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. להלן מבחר פסקי דין חשובים שהיו חלק ממגמה זו: 

- מי שהיו תושבי הגוש המזרחי נחשבים כחסרי אזרחות גם אם ויתרו עליה מרצונם ומשום כך עשויים להיות זכאים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=397 . 

- מי שהיה חסר אזרחות אוסטרית בעת המועד הקובע של החוק נכנס לגדר חוק נכי רדיפות הנאצים -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=504 . 

- שאלת האזרחות התוניסאית איננה רלבנטית עוד לזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=616 . 

למבחר פסקי דין נוספים לגבי אזרחות וזכאות לקצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=100&article_id=314 . 

לסיכום, ניצולים אשר נדחו בעבר עקב טענה של אזרחות זרה יכולים לנסות ולבדוק האם הם יכולים לפנות שוב למשרד האוצר על בסיס ראיה חדשה המטילה ספק בקיום אותה אזרחות (לשם דוגמה,בית המשפט קבע בעבר כי אישור העדר נתינות עומד בתנאי הזכות לפנייה מחדש לפי סעיף 18 לחוק -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=14&sub_menu_id=57&article_id=603 ) ;

או על בסיס הקריטריונים החדשים שנקבעו בהחלטות בתי המשפט שפורטו לעיל (לשם דוגמה, בית המשפט קבע כי עקב החלטת בית המשפט המחוזי שהאזרחות הטוניסאית איננה רלבנטית עוד לקביעת זכאות, יש לאפשר הגשת תביעה גם ליוצאי טוניס שנדחו בעבר על ידי משרד האוצר או ועדת הערר; וזאת למרות ששינוי הלכה איננו עומד בתנאי סעיף 18 לחוק והחלטת בית משפט מחוזי אפילו איננה נחשבת 'הלכה' -
 http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=107&article_id=683 

למבחר פסקי דין נוספים לגבי הזכות לפנייה מחדש וסעיף 18 לחוק נכי רדיפות הנאצים -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=107&article_id=651 .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.

 

 

בשנת 2002 חוקק בגרמניה חוק אשר איפשר מתן קצבה סוציאלית בגין עבודה שנעשתה מרצון חופשי ובתמורה בגטאות (הידוע בכינוי ZRBG ). 

חוק זה נתקל במכשולים רבים ביישומו ורבים ממי שהגישו תביעה בגינו נדחו. סקירה נרחבת של הבעיות ביישום חוק זה פורסמה בשנה שעברה על ידי אחד השופטים הידועים בגרמניה בתחום (ד"ר פון רנסה - שגם ערך שימועים בישראל לניצולים לפי חוק זה), ואשר ניתן להורידה בכתובת הבאה -
http://rsw.beck.de/rsw/upload/NJW/v._Renesse_ZRBG.pdf . 

זאת הסיבה העיקרית שהחל משנת 2007 ממשלת גרמניה אפשרה קבלת תשלום הכרה חד-פעמי בגין עבודה בגטו של 2,000 אירו בתנאים ליברליים יותר לניצולים שעבדו מרצון בגטו אך לא קיבלו את הקצבה הסוציאלית לפי אותו החוק (מידע נוסף על תשלום זה ניתן לקבל בכתובת הבאה -
http://www.badv.bund.de/002_menue_oben/007_english/005_ghettowork/index.html ) . 

אחת הבעיות הקשות ביישום חוק זה היתה הסוגייה האם להכיר גם בניצולים שעבדו מרצון חופשי בגטו טרניסטריה, אשר נוהל גם על ידי רומניה. לפי אותה סקירה לעיל (עמ' 18), ההערכות היו שכ- 20,000 תביעות של ניצולים מטרנסניסטריה נדחו על ידי הרשויות הגרמניות בטענה שאותו מקום היה באחריות הרומנים בלבד בתקופת השואה. במשך השנים האחרונות ניתנו גם מספר פסקי דין בבית המשפט העליון לעניינים סוציאליים בגרמניה בנושא זה אשר לא הביאו להכרעה סופית באותה סוגייה. 

לפני מספר ימים פרסמו הרשויות בגרמניה עלון מידע בנוגע לחוק זה ובו מידע לגבי ההתפתחויות הדרמטיות שארעו במהלך החודשים האחרונים לגבי תנאי הזכאות לקצבה לפי אותו החוק, שאותו ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/ZRBG%20120en_Info.engl.3.Auflage.08.20093.pdf . 

בין השאר, נכתב בעלון זה כי הרשויות בגרמניה החליטו לשנות את פרשנותן לגבי הכללת גטו טרניסטריה בחוק זה ומשום כך ניתן יהיה להכיר גם בתקופה שבה נעשתה עבודה מרצון חופשי בטרנסניסטריה לקבלת קצבה סוציאלית לפי אותו החוק (פסקה ראשונה לעמוד השני של אותו עלון מידע). 

העלון החדש כולל גם מידע חשוב לגבי ההקלה בקריטריונים של "רצון חופשי", ו"תמורה בגין העבודה", בעקבות פסקי הדין שניתנו בבית המשפט בגרמניה ביוני 2009 ואשר היוו בעבר מכשול קשה לקבלת אותה קצבה (פירוט בסעיף 3.3 שבאותו עלון המידע), וכן הקלות בנושא תקופות משלימות לזכאות לאותה קצבה (פירוט בפסקה האחרונה בעמוד 1 ובסעיף 4 שבאותו עלון המידע). 

יש לציין כי בית המשפט העליון אישר באותן החלטות כי הזכאות לפי חוק זה איננה כוללת מגבלת גיל, והקריטריון הוא האם נעשתה עבודה ללא קשר לשאלה באיזה גיל היא בוצעה
(http://www.claimscon.org/index.asp?url=german_ssoc_060809  

יש לציין גם כי במידה והניצול שעבד בגטו נפטר, האלמן\ה שלו עשויים אף הם להיות זכאים לקצבת שאירים לפי חוק זה (סעיף 3 לעלון המידע -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/ZRBG%20120en_Info.engl.3.Auflage.08.20093.pdf ) . 

עלון המידע מפרט גם באילו מקרים התביעות שנדחו בעבר תיבדקנה מחדש על ידי הרשויות בגרמניה ללא צורך בפנייה חדשה של הניצול ובאילו מקרים נדרשת פניה חדשה (פירוט בסעיף 5 לאותו עלון מידע). 

יש לציין כי קבלת פיצוי בעבר מהקרן הגרמנית "זיכרון, אחריות ועתיד" בגין עבודת פרך או כפייה איננה מונעת את קבלת אותה קצבת ביטוח סוציאלי בגין עבודה שנעשתה מרצון חופשי ושלא בכפייה. 

כמו כן, גם קבלת התשלום שפורט לעיל על סך 2,000 אירו בגין אותה עבודה איננה מונעת את הזכאות לקצבה לפי אותו החוק אך היא עלולה להיות מקוזזת מאותה הקצבה. 

יש לציין גם כי קבלת קצבת נכות בגין רדיפות הנאצים (כגון מגרמניה לפי חוק ה- BEG, מישראל לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או מועידת התביעות – קרן סעיף 2 ), גם כן איננה מונעת לקבל בנוסף את הקצבה הסוציאלית מגרמניה לפי חוק זה. 

כמו כן תקנה (13) לתקנות הבטחת הכנסה 1982 קובעת כי אין לקחת בחשבון קצבה סוציאלית בגין עבודה בגטאות מגרמניה לצורך קביעת הזכאות לקצבת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל -
http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=346259.

למידע נוסף וסיוע ניתן לפנות ליעוץ משפטי ממומחה בתחום זה או לאגף לקשרי חוץ של המוסד לביטוח לאומי אשר אחראי גם על יישום האמנה לביטוח סוציאלי עם גרמניה:

המוסד לביטוח לאומי - האגף לקשרי חוץ

שד' וייצמן 13, ת"ד 90009 ירושלים 91909

טלפון: 02-6709665, 02-6463077

פקס: 02-6512683

דואר אלקטרוני: liaison@nioi.gov. <mailto:liaison@nioi.gov.il> .

 

ניתן גם לפנות ישירות לרשויות הביטוח הסוצאלי של גרמניה המטפלת בתביעות מישראל :

 

(Formally LVA Rheinprovinz)

40194 Düsseldorf

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות הרלבנטיות ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

 

תנאי העוצר ששררו בעיר פשקאן שברומניה בתקופת המלחמה כנרדפות מוכרת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים 

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר ב-23.9.2009 הכיר בית המשפט בתנאי העוצר ששררו בעיר פשקאן שברומניה בתקופת המלחמה כנרדפות מוכרת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. 

פסק דין זה מהווה אבן דרך נוספת בהליך הארוך של ההכרה בתנאי עוצר שהחלה בהחלטתו של בית המשפט השלום במאי 2008, אשר קבעה כי בתנאים כלליים מסויימים ניתן להכיר גם בעוצר כשלילת חופש לפי חוק נכי רדיפות הנאצים -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=98&article_id=631 / 

ביוני 2009 קבע בית המשפט המחוזי תנאים מחמירים יותר להכרה בעוצר אשר כללו גם הגבלת חופש בשעות שבהן לא היה נאכף העוצר -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=91&article_id=664 . 

בעקבות אותו פסק דין הכירה הלשכה לשיקום נכים בעוצר שהיה בדורוחוי וברומן שברומניה לפי הקריטריונים המחמירים שקבע בית המשפט המחוזי.

על אותם קריטריונים מחמירים הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר בשבוע שעבר הועברה לדיון בפני הרכב שופטים -
http://elyon1.court.gov.il/files/09/120/055/b03/09055120.b03.pdf . 

וכאמור לעיל, בשבוע שעבר פסק בית המשפט השלום בתל אביב לראשונה בסוגייה האם תנאי עוצר במקום מסויים אכן עומדים בקריטריונים כלליים שנקבעו באותם פסקי הדין.

בית המשפט השלום בתל אביב, פסק כי נסיבות תנאי העוצר ששררו בפשקן שברומניה אכן עומדות גם בתנאים המחמירים שקבע בית המשפט במחוזי להכרה באותו העוצר כנרדפות מוכרת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

בנוסח פסק הדין, ללא שמות הניצולים, ניתן לעיין בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=91&article_id=687 . 

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

  

תשלום רטרואקטיבי בגין ראייה חדשה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים 

גילם הגבוה של ניצולי השואה שבקשתם לקצבה בגין הרדיפות אושרה לאחרונה והעובדה שרבים מהם מתים מדי שנה, נותנים חשיבות גבוהה לנושא התשלום הרטרואקטיבי בגין הרדיפות שממנו יהנו עוד בימי חייהם. 

ניצולי שואה שתביעתם לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים נדחתה בעבר זכאים להגיש בקשה לבדיקה מחדש של תביעתם עקב ראייה חדשה לפי סעיף 18 לחוק נכי רדיפות הנאצים. במבחר פסיקות בנושא זה ניתן לעיין בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=107&article_id=651 . 

בפסקי הדין שלהלן שניתנו לאחרונה, נפסק כי אמנם לא ניתן לשלם לאותם הניצולים תשלום רטרואקטיבי ממועד הבקשה הראשונה שנדחתה, אבל כן ניתן לשלם להם תשלום רטרואקטיבי של עד שנה ממועד הבקשה הנוספת לבדיקה מחדש שאושרה לבסוף. 

בהנחה שלניצולים שתביעתם אושרה לפי חוק זה הוכרה לרובם בהתחלה נכות בגין הרדיפות שאיננה עולה על 39.9% נכות (אשר נכון להיום מקנה קצבה חודשית של 1,822 ש"ח), משמעותה קבלת תשלום רטרואקטיבי של שנה במקרה זה הינה קבלת תשלום חד-פעמי נוסף העולה על 21,000 ש"ח!

(בשיעורי התגמולים המעודכנים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ניתן לעיין בכתובת הבאה -
   http://ozar.mof.gov.il/lishka/nispach.htm ). 

בפסק דין הראשון קיבל בית המשפט השלום בתל אביב, בראשות כב' השופט שלמה פרידלנדר, את ערעורו של ניצול שואה אשר לא ציין את כל מעשי האלימות הנאצית כנגדו במועד הגשת תביעתו הראשונה לאוצר, אלא רק בתצהיר שהגיש שנים לאחר מכן ובו פירט את אירועי אלימות ואשר בעקבותיהם אושר ערעורו בבית המשפט.

משרד האוצר שילם לו את הקצבה רק החל ממועד הגשת אותו התצהיר. 

בית המשפט קבע כי חוק נכי רדיפות הנאצים אינו מכיל הוראות ברורות בדבר מועד התשלום בהקשר של קבלת החלטה חדשה על יסוד ראייה חדשה ומשום כך יש להקיש מחוקים דומים שלפיהם ניתן לקבל תשלום רטרואקטיבי של עד שנה מראש. 

בית המשפט סיכם בקובעו כי "אין מקום בענייננו להורות כי ישולמו לעורר תגמולים מיום הגשת תביעתו המקורית. אולם, במסגרת הגישה המרחיבה והנדיבה שאנו מצווים בה כלפי ניצולי השואה, נורה כי ישולמו לו תגמולים שנה לפני מועד הגשת התצהיר החדש". 

בנוסח פסק הדין ללא שם הניצול ניתן לעיין בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=107&article_id=684 . 

לפני מספר ימים פסק אותו בית משפט כי ניצול שואה נוסף אשר שתי בקשותיו הראשונות לקצבה לפי חוק זה נדחו מבלי שערער עליהן, והוא הוכר רק עקב בקשתו השלישית; יש להשתמש בשיקול הדעת ולאשר גם לו קבלת קצבה רטרואקטיבית החל משנה לפני מועד הגשת הבקשה השלישית -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=107&article_id=685 . 

לסיכום, ניצולי שואה שבקשתם הראשונה לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים נדחתה בעבר, יכולים בבקשתם לבדיקה מחדש עכב הגשת ראייה חדשה, לנסות לבקש גם תשלום רטרואקטיבי של עד שנה מיום אישור בקשתם החדשה; ואם בקשתם תדחה הם יכולים לנסות לערער עליה לועדת העררים שבבית המשפט השלום.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

 

הקשר הסיבתי שבין הנרדפות בשואה לבין לחץ דם, מחלות לב וסכרת 

ניצולי שואה שעלו לישראל עד 1.10.1953 נדרשים להוכיח קשר סיבתי בין המחלה שלהם לבין הרדיפות מהם סבלו בשואה בכדי שמחלה זו תוכר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. 

דו"ח הועדה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה, שפורסם בשנה שעברה,כלל ביקורת על הליך הוכחת הקשר הסיבתי שבין הרדיפות למחלת ניצול השואה אשר נעשית ללא הסתמכות על עקרונות משפטיים וסטטיסטיים כלשהם ואשר כמעט ולא ניתן לערער עליהן - "הרי שבהיעדר נתונים סטטיסטיים על שכיחותן של מחלות וליקויים בקרב ניצולי שואה, זכות הערעור של התובע על החלטותיו היא הלכה למעשה זכות פורמלית בלבד"(עמוד 187 - http://elyon1.court.gov.il/heb/veadot/holocaust/171-193.pdf ). 
ממשלת ישראל החליטה לאמץ את עיקרי האמור בדו"ח מספר חודשים לאחר מכן -
http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2008/08/des3940.htm . 

בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשו בעקבות פרסום הדו"ח על ידי עמותות כגון "כן לזקן - לקידום זכויות הזקנים" והמשפט בשירות הזקנה, הוקמו ועדות משנה של צוות מומחים שתפקידם לבדוק המחקר הרפואי והסטטיסטי ולפרסם המלצות לגבי ההכרה במחלות אלו בגין הרדיפות בשואה. 

ועדת המשנה לבחינת הקשר הסיבתי בין הנרדפות לבין מחלות הלב, הסכרת ולחץ הדם סיימה את עבודתה והכירה בקשר סיבתי שבין מחלות אלו ובין רדיפה נאצית והמליצה על קריטריוני הכרה המתבססים על פרמטרים של סוג הרדיפה, הגיל של הניצול בתום השואה ומועד הופעת המחלה בתום השואה. להלן עיקריהן של המלצות אלו: 

לגבי ניצולים ששהו במחנות השמדה, מחנות ריכוז ו\או גטאות :

ניצולים שהיו בגיל של עד 10 שנים בתום השואה (הקבוצה הגדולה ביותר של ניצולי שואה החיים כיום) - מחלות הסכרת, יתר לחץ הדם ומחלות הלב שלהם תוכרנה במלואן בגין הרדיפות גם אם התפרצו 30 שנה מתום השואה.

המחלות הנ"ל של ניצולים בגילאים מבוגרים יותר תוכרנה בשיעורים פוחתים עם העליה בגיל ומועד הופעת המחלה מתום השואה. 

לגבי ניצולים שהיו ביערות ונמלטו בין מדינות בתקופת השואה:

הועדה המליצה כי הקשר שבין מחלות הסכרת, יתר לחץ הדם ומחלות הלב שלהם יוכר רק באלו שהוכרה להם נכות נפשית של לפחות 30 אחוזים ואשר היו עד גיל 10 בתום השואה. כמו כן אחוזי הנכות שיוכרו להם בגין מחלות אלו יהיו גבוהים יותר ככל שמועד הופעת המחלה מתום השואה היה מוקדם יותר. 

הודעת העדכון שהוגשה מטעם המדינה ציינה גם כי הרופא הראשי אימץ את המלצות הועדה והלשכה לשיקום נכים כבר פועלת בהתאם להן.

בהודעה זו ובהמלצות הועדה המלאות ניתן לעיין באתר של "כן לזקן" בכתובת הבאה -
http://www.upsite.co.il/uploaded/files/322_ee46937dc6bf19f8cf5fb32bc4ec8334.pdf .

כמו כן נכתב באותה הודעה כי ועדות המשנה לבחינת הקשר הסיבתי שבין הנרדפות לבין מחלת האלהיימר ומחלות סרטניות צפויות לסיים את עבודתן עד ליום 15.11.09.

 

לסיכום - ניצולי שואה שמקבלים קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וסובלים מיתר לחץ דם, מחלות לב ו\או סכרת ואשר עומדים בקריטריוני הועדה שפורטו לעיל, יכולים לפנות ללשכה להכרה במחלות אלו בהתבסס על אותן ההמלצות.

גם אם הכרה זו לא תגדיל את קצבתם החודשית, היא כן עשויה לאפשר להם מימון קבלת הטיפול הרפואי בגין מחלות אלו וכן הוצאות הנסיעה לטיפול זה -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/perek_3.htm .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות להמלצות אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.

 

 

היה יסוד לפחד מהרדיפות ברומניה לפני אפריל 1941  

אתמול (8 ביולי 2009) ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בתל אביב, אשר קיבל את ערעורה של ניצולה שמשפחתה ברחה מרומניה מפחד רדיפות הנאצים לפני תחילת ההשפעה הנאצית ברומניה. חוק הפיצויים הגרמני, שעליו מתבסס חוק נכי רדיפות הנאצים, קובע חזקה כי ההשפעה הנאצית ברומניה, בולגריה והונגריה לצורך שלילת חופש, החלה רק מהתאריך 6.4.1941. 

הניצולה טענה כי משפחתה ברחה מרומניה בעקבות התגבשותה של עוינות כלפי היהודים, בשים לב למפגשים בין השלטונות הרומניים וגורמים פאשיסטיים רומניים לבין השלטונות הנאציים עוד לפני אפריל 1941, ובעקבות אירועים קונקרטיים של תקיפת יהודים על רקע אווירה זו.

בית המשפט קבע כי היה יסוד לפחד מהרדיפות, אשר אכן התממש לבסוף, והכיר בבריחה לפי הלכה זו לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. נוסח פסק הדין ללא שם הניצולה הועלה לאתר שלנו בכתובת הבאה -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=669. 

כמו כן פורסם אתמול פסק דין אשר קיבל את ערעורו של ניצול אשר ביצע עבודות כפייה ברומניה למרות גילו הצעיר והעובדה כי הצווים הרשמיים שהוצאו ברומניה לא חייבו נערים לצאת לעבודות כפייה.

בית המשפט קבע כי "ידוע כי לעתים נדרשה הקהילה היהודית ברומניה לספק מכסה של עובדים, ובהיעדר מועמדים בוגרים יותר - נאלצה גם לשלוח נערים לעבודות שונות. לפיכך הידיעה ההיסטורית שלפיה הצווים הרשמיים לא חייבו נערים צעירים לצאת לעבודות כפייה אינה שוללת מקרים פרטניים שבהם נערים בכל זאת הועבדו בעבודות כפייה, בנסיבות כאמור".

לנוסח פסק הדין, ללא שם הניצול בכדי לשמור על פרטיותו -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=670 .

למותר לציין כי לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים יכול לפנות רק מי שעלה לישראל לפני 1.10.1953.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. 

 

 

בית המשפט העליון קיבל את ערעור ניצולי השואה 

בית המשפט העליון פרסם אתמול החלטת ביניים בנושא הערעור שהוגש על ידי הניצולים על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אשר היה מחמיר יותר מזה של השלום כיוון שהם נדרשו "לעבות" את תביעתם על ידי הוספת הוכחות על הגבלת חופש גם בשעות שלא היה בהן עוצר. 

בית המשפט העליון לא רק שקבע כי בקשת הערעור מצריכה תשובה, אלא שאת התשובה משרד האוצר צריך להגיש עד ליום 12.8.09, וגם קבע נוהל מהיר של טענות בכתב לניהול הדיון בתיק. את ההחלטה ניתן להוריד מהכתובת הבאה -
http://elyon1.court.gov.il/files/09/120/055/b01/09055120.b01.pdf  

במקביל, בית המשפט השלום הורה לפני מספר ימים למשרד האוצר לסיים את בדיקת התיקים שלגביהם ניתן אותו פסק הדין עד ליום 25.7.09 ואף קבע כי: "אין צורך להכביר מילים על החשיבות של בירור מהיר של הנסיבות הפרטניות, ככל שהמשאבים מאפשרים זאת".

בית המשפט פסק גם כי :"כל עורר הסבור כי החלטת המשיבה בעניינו שגויה – יעתור לחידוש הדיון בעררו, תוך פירוט וביסוס של טענותיו, תוך 44 יום מקבלת ההחלטה האמורה בעניינו... בתום המועד האמור, ובהיעדר בקשה מתאימה אחרת, יימחקו עררים שלגביהם לא התבקש חידוש הדיון".

את ההחלטה ניתן להוריד בכתובת הבאה -
 http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/3928DB22AFBB4321422575E40056F0D6/$FILE/D12B01196A226EBD422575E40046E77F.html?OpenElement .

משום כך, חשוב מאוד כי ניצולים אשר אשר משרד האוצר ידחה את תביעתם, ובעיקר אלו שאינם מיוצגים על ידי עורכי דין ואינם מודעים לחשיבות הגשת ערעור במועד לועדת העררים שבית המשפט השלום, יגישו ערעור במועדים ולכתובת שיצוינו באותה החלטה, שאם לא כן הם עלולים לאבד את זכאותם.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. 

 

 

פסק דין חדש המכיר בהחשפות לירי של גרמנים בבעלי החיים של המשפחה כרדיפה מוכרת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים 

בית המשפט המחוזי פסק לפני מספר חודשים כי בנסיבות קיצוניות וחריגות יוכר אירוע כאלים, לעניין עילת הנרדפות בגין מעשי אלימות נאציים, גם אם האלימות התבטאה בפריצה בעלת אופי אלים ומאיים לבית מגורים תוך גרימת נזק חריף לרכוש, אפילו לא כללה בפועל הכאה של בני הבית של הניצול -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=107&article_id=652 .

אתמול ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בעניינו של ניצול אשר טען כי חווה אירוע טראומטי עקב החשפותו לירי של חיילים בבעלי החיים שהיוו חלק ממשק הבית של המשפחה בעת שפרצו לביתו וחיפשו אחר אביו, ועקב כך לא מצא מנוח בביתו וכן נהג לברוח לעיתים ולהסתתר במקומות שונים כדי לא לשהות בביתו בקרבת הפטרולים הגרמניים.

בית המשפט פסק כי "יש לקחת בחשבון כי פגיעה בבעלי חיים הדרים בחצר המשפחה, אינה רק פגיעה ברכוש, אלא פגיעה ביצורים חיים שהם חלק ממעגל החיים של בני המשפחה בכלל, ושל ילדיה בפרט. אין תימה כי העורר חווה זאת כמעשה אלימות במלוא מובן המילה, ואכן הוא היה כזה. לפיכך הערר מתקבל. "

נוסח פסק הדין הנ"ל שלא פורסם, הועלה לאתר שלנו ללא שמו הפרטי של הניצול בכדי לשמור על פרטיותו, בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=107&article_id=675 .

חשוב לציין כי למרות שנסיבות אותו פסק הדין עסקו בניצול מלוב, אותם תנאי הכרה עשויים לחול גם לגבי ניצולים ממדינות אחרות, כגון רומניה, אשר גם בהן סבלו יהודים מאלימות של חיילים גרמנים ו\או אנשי רשות שפעלו בהשראה גרמנית.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. 

 

 

פסק דין חדש בנושא יישום הלכת הפחד לגבי מסתור ברומניה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים 

המבחנים שנקבעו בבתי המשפט בישראל להכרה בחיי סתר כשלילת חופש במדינות שלא היו תחת כיבוש גרמני ישיר (כגון רומניה, בולגריה ולוב) הינם נוקשים יחסית - כגון הדרישה שתקופת המסתור היתה צריכה להיות משמעותית; שאי היציאה ממקום המסתור היתה צריכה להיות כמעט טוטאלית ושתנאי מקום חיי הסתר צריכים להיות קשים.

אתמול פורסם פסק דין חדש אשר עוסק בערעורה של ניצולה אשר טענה כי חיה בסתר בבוקרשט מפחד הגרמנים ,בתנאים קשים לרבות מחסור במזון ושהות במחסות צפופים ומתחלפים, לאחר שגורשה מביתה.

במקרה זה הניצולה גם טענה כי פעולות אלו מהווים עילת נרדפות לפי הלכת הפחד (עילה השונה משלילת חופש) בהתאם להחלטה אחרת שנתנה אותה ועדת העררים, לגבי ניצולה אשר נדדה ממקום למקום בתוך בוקרשט ולאחר מכן ברחה לישראל. באותה החלטה קיבל בית המשפט את הערעור וקבע כי יש להחיל את הלכת הפחד כיוון שהיה יסוד אובייקטיבי לחשש הסובייקטיבי מהרדיפה נאצית בבוקרשט - הצו מאוגוסט 1942 שמי מיוצאי ערי השדה שהגיע לבוקרשט ולא יעזוב אותה יגורש לטרנסניסטריה והכרוזים שחולקו בתחילת 1943 שהסיתו לפרעות.

כמו כן נקבע באותה החלטה שניתנה לפני יותר משלוש שנים, כי עקב פסיקות קודמות של בתי המשפט בישראל יש להרחיב את תחולת הלכת הפחד לא רק לפחד מפני גרמנים אלא גם לגבי פחד ממעשי אלימות של אנשי רשות במדינות בהשראה גרמנית, כגון רומניה -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=97&article_id=673 .

בפסק הדין שניתן אתמול קבע בית המשפט כי אין הבדל בין פעולת שנגרמו כתוצאה מהפחד במהלך הבריחה לבין פעולות    שנגרמו מאותו הפחד בדיוק גם אם לא במהלך בבריחה ומשום כך יש להכיר גם במקרה זה לפי הלכת הפחד - "איננו רואים הבדל מהותי בין היעקרותה של ילדה מביתה וקליעתה לתנאי-חיים קשים, בדמותם של חיים ללא הורים, מפחד הגרמנים ובעלי-בריתם הרומנים, אגב בריחה מבוקרשט לישראל – כפי שאירע בעניין __ – לבין היעקרות ילדה מביתה וקליעתה לתנאי-חיים קשים, בדמותם של הסתתרות במחסות צפופים ומתחלפים ללא מזון, בתוך בוקרשט, מפחד הגרמנים ובעלי-בריתם הרומנים, כפי שאירע בענייננו. "

לנוסח פסק הדין בחדש ללא שם הניצולה -http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=83&article_id=
671 .

לפסק דין זה חשיבות גדולה כיוון שבעוד שהמבחנים שנקבעו בבתי המשפט בישראל להכרה בחיי סתר כשלילת חופש ברומניה הינם נוקשים יחסית כאמור לעיל, המבחנים להכרה לפי הלכת הפחד הרבה פחות נוקשים.

כמו כן, חשוב לציין כי סיבות אובייקטיביות לפחד מפני רדיפה ברומניה, כגון החשש להישלח לטרנסניסטריה, לא היה קיים רק בבוקרשט אלא במקומות רבים אחרים ברומניה במהלך השואה.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.

 

 

זכויות ניצולי שואה והעלאת התקרות לקצבת השלמת הכנסה בביטוח הלאומי 

ב-1.8.2009 הועלו תקרות קצבת השלמת ההכנסה של הביטוח הלאומי, דבר העשוי לאפשר לניצולי שואה מסויימים שיהיו זכאים לה לקבל מענקים נוספים המסתכמים בכ-10,000 ש"ח בשנת 2009 ממשרד האוצר ומהחברה להשבת נכסים של נספי שואה.

ניצולי שואה נזקקים אשר הכנסתם היתה גבוהה במעט מתקרות השלמת ההכנסה של הביטוח הלאומי שנקבעו בעבר, עשויים להיכנס כיום למעגל הזכאים להטבות כלליות למקבלי השלמת הכנסה (כגון הנחה ברכישת תרופות, חשמל ופטור נוסף מארנונה), ולהטבות ספיציפיות לניצולי שואה מסויימים שיפורטו בהמשך.

דו"ח נציב תלונות הציבור שפורסם ביוני 2009 מציין מקרה של ניצול שואה בן 92 אשר בעקבות תלונה שהגיש נמצא כי הוא עשוי להיות זכאי לקצבת השלמת הכנסה עקב העלאת תקרות ההכנסה הקובעת באפריל 2008 –

תקרות אלו עלו מאז שוב ב-1.1.2009 ופעם נוספת ב- 1.8.2009 כאשר נוספה קטגוריה נוספת של בני 70 -80.

בתקרות החדשות המעודכנות להשלמת הכנסה למקבלי קצבת זקנה ניתן לעיין באתר של הביטוח הלאומי ב –
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/תוספת%20השלמת%20הכנסה%20לקצבת%20זקנה.aspx

ב-1.1.2010 תקרות השלמת ההכנסה אמורות לעלות פעם נוספת - עמ' 261 לחוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2009 - 2010 -
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/AC36ED0B-606E-4578-8F8C-D219752BD193/15733/2204.pdf .

יש לציין שוב כי קצבה לניצולי שואה מקרן סעיף 2 מועידת התביעות והקצבה החדשה ליוצאי מחנות וגטאות ממשרד האוצר, אינן נחשבות כהכנסה לצורך חישוב הזכאות לקצבת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי (לפי סעיף 8א לחוק ההטבות לניצולי שואה – 2007).

כנ"ל לגבי קצבה מהביטוח הסוציאלי הגרמני בגין עבודה בגטאות (לפי תקנה 17(13) לתקנות הבטחת הכנסה – 1982).

מי שסבור כי הוא עשוי להיות זכאי לקצבת השלמת הכנסה עקב התיקונים האחרונים צריך לבדוק זאת במוסד לביטוח הלאומי -טופס תביעה לקצבת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח הלאומי ניתן להוריד מהאתר שלו בכתובת הבאה -
http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/t430.pdf .

ניצולי שואה שאושרו לקבלת קצבת השלמת הכנסה על ידי הביטוח לאומי, והמקבלים גם קצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות (קצבה הניתנת פעם בשלושה חודשים) או את הקצבה החדשה מהאוצר ליוצאי מחנות וגטאות לפי חוק ההטבות, עשויים להיות זכאים גם למענק הטבות שנתי של למעלה מ-4,000 ש"ח ממשרד האוצר לפי סעיף 5 לחוק ההטבות.

ניצולים אלו עשויים בשנת 2009 להיות זכאים גם למענק נוסף של 6,000 ש"ח מהחברה להשבת רכוש של נספי שואה
- http://www.hashava.org.il/template/default.aspx?maincat=1&catID=12&PageId=103 .

בכדי לקבל את שני המענקים אלו, על אותם ניצולים נזקקים לפנות מייד לאחר אישור זכאותם בביטוח הלאומי לקצבת השלמת הכנסה ללשכה לשיקום נכים שבמשרד האוצר בטופס שאותו ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/law-form1.pdf .

ניצולים שאושרו לקצבת השלמת הכנסה בביטוח הלאומי ושלא זכאים לקצבה מקרן סעיף 2 או מהאוצר\ אך קיבלו בעבר מענק כלשהו מהקרן הגרמנית לעובדי כפייה "זיכרון, אחריות ועתיד" (גם אם קיבלו את המענק הנמוך עבור מי שלא עבד במחנה או בגטו), עשויים להיות זכאים למענק ההטבות השנתי מהאוצר של למעלה מ-4,000 ש"ח לפי סעיף 5א לחוק ההטבות. גם הם צריכים למלא את הטופס הנ"ל ולהגישו למשרד האוצר מייד לאחר אישור זכאותם לקצבת השלמת הכנסה על ידי הביטוח הלאומי -
 http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/law-form1.pdf .