אחד הנושאים המרכזיים שאותו מסמך מדווח עליהם הינו ההחזר הכספי לו זכאים ניצולי שואה מקופות החולים לפי התוכניות השונות:
1. לגבי כ- 48,000 ניצולי שואה המקבלים קצבת נכות ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים - המסמך סוקר את ההסכמים שנחתמו בחודש האחרון עם קופות החולים לגבי פטור מלא מהשתתפות עצמית ברכישת תרופות עבור המחלות שהוכרו להם לפי אותו החוק.
המסמך גם סוקר את ההסכמים שנחתמו לאחרונה עם הקופות למתן פטור חלקי על כל התרופות שבסל התרופות לכל אותם ניצולים, כמו גם לניצולים המקבלים את הקצבה החדשה ליוצאי מחנות וגטאות מהאוצר או קצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות. המסמך קובע כי יש לשים דגש על יידוע הניצולים כי את הפטור על ההשתתפות העצמית ניתן לקבל רק בבתי המרקחת שבהסדר כדי שלא ימשיכו לרכוש אותם על חשבונם בבתי מרקחת שאינם בהסדר - "מדובר בפטור עבור תרופות הנרכשות רק בבתי-מרקחת שבהסדר עם הקופה שבה הם מבוטחים . בנקודה זו נדגיש את חשיבות יידוע ניצולי השואה בדבר
זכאותם זו, שכן ניצול השואה שאינו מודע לאיתורו ולזכאותו לפטור כמפורט לעיל, עלול להמשיך לרכוש את תרופותיו באופן פרטי בבית-מרקחת שאינו בהסדר עם הקופה שבה הוא מבוטח, ובה בעת קופת- החולים תשופה על-ידי הרשות בגין תרופות מחלתו המוכרת. הרשות החליטה על יידוע הניצולים בדבר זכאותם החדשה בעלון שיצורף לתלוש הקצבה החודשית הנשלח להם וכן בפרסום בעיתונות."
2. לגבי כ15,000- ניצולי השואה המקבלים פיצויים מגרמניה (BEG) והמתגוררים בישראל - ניצולים אלו אינם נכללים, נכון להיום, בתוכניות החדשות למתן הנחה על כל התרופות שבסל; והמסמך סוקר את הבעיות שמיצוי הזכויות שלהם לקבלת טיפול רפואי
על המחלות שהוכרו להם לפי אותו החוק. המסמך מדגיש את השיעור הנמוך יחסית של מיצויי הזכות להחזר הוצאות רפואיות מגרמניה לגבי אותם ניצולים : "חשוב להדגיש כי כל הניצולים שמקבלים פיצויים מגרמניה זכאים לבקש מגרמניה החזר הוצאות רפואיות בגין מחלתם המוכרת באמצעות מילוי טופס בקשה בגרמנית, המועבר דרך הלשכה. בשנים 2008 ו 2009- הוגשו רק 985 ו 1,032- בקשות (בהתאמה( להחזר הוצאות רפואיות מגרמניה באמצעות הלשכה...מנתונים אלו אפשר ללמוד שחלה עלייה בניצול אפשרות זו, ועדיין, מדובר בשיעור נמוך של ניצולי השואה המנצלים אותה (מקסימום כ 6.8%- מכלל הזכאים). לשיעור נמוך זה כמה סיבות אפשריות, כגון חוסר רצון או יכולת להתמודד עם הפרוצדורה הנדרשת, או אי- ידיעה בדבר קיומה של אפשרות זו".
המסמך מפרט את הקשיים העומדים באיתור הניצולים הזכאים לאותו החזר ולפיו ישנם עדיין כ-3,600 ניצולים שטרם אותרו וזוהו בקופת חולים 'כללית' בכדי לקבל את הפטור המגיע להם, וכנ"ל כ-1,000 ניצולים בקופת חולים 'מכבי'. לשתי קופות חולים הללו ישנם הסכמים עם הרשויות הגרמניות עבור ההוצאות הרפואיות בגין מחלתם המוכרת
של ניצולי השואה המקבלים פיצויים מגרמניה החברים אצלן. כמו כן, לפי אותו מסמך ישנם גם כ-1,800 ניצולים נוספים בקופות חולים 'לאומית' ו'מאוחדת' אשר אין להן הסדרים עם גרמניה ומשום כך אותם ניצולים צריכים לפנות
דרך הלשכה לפיצויים אישיים מחו"ל שבמגדל שלום (שכתובתה מפורטת בהמשך) לקבלת ההחזר על התרופות והטיפולים על המחלות שהוכרו להם.
לשם דוגמה, ניצול שמקבל את הפיצויים מהמשרד שב-SAARBURG יכול לבקש את ההחזר על ידי הטופס שנמצא באתר שלהם בכתובת הבאה -
http://www.afw-saarburg.de/formulare/erstattungsantrag.pdf .
באותו אתר ישנו גם מידע באנגלית ובגרמנית לגבי איסוף הקבלות בכדי לקבל את ההחזר עבור התרופות והטיפולים בגין המחלות המוכרות :
The invoices are to be summarised as far as possible for longer periods of time but for least three months. Independent of this such applications for reimbursement are only to be lodged when the sum made valid exceeds a value of EURO 200. However, applications for reimbursement shall be made at the latest within a
period of one year. Important: The compensation authorities are to be informed without delay as
the commencement of treatment in a hospital.
http://www.afw-saarburg.de/web_en/frame_main_beg_heilverfahren.html .
באתר כתוב גם כי את חלק מהטיפולים יש לבקש מראש בכדי להיות זכאי להחזר הוצאות עבור אותו טיפול. למידע נוסף וטפסים לגבי מיצוי כלל הזכויות המגיעות לניצולים המקבלים קצבת נכות מגרמניה (כגון טיפולים,הבראה ושעות סיעוד עבור המחלות המוכרות), יש לפנות לרשות הרשמית הממונה על כך בישראל: הלשכה לפיצויים אישיים מחו"ל רח' אחד העם 9 - מגדל שלום ת.ד. 29064 מיקוד 61290 טל': 6234100– 03
פקס: 6234111- 03
אזהרה: המידע לעיל נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לאותו המסמך ואשר עלולות שלא
להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד..
החזר דמי הבראה שקוזזו לניצול שואה
ב-16.6.2010 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בחיפה בנוגע לניצול שואה שקיבל מהאוצר את הקצבה ליוצאי מחנות וגטאות, ולאחר מכן החל לקבל מועידת התביעות קצבה מקרן סעיף 2 ומשום כך הוא נדרש להחזיר לאוצר את התשלומים שקיבל שלא כדין עבור אותה תקופה.
בית המשפט חזר על עמדתו ועמדת בית המשפט שבתל אביב כפי שנקבעה בעבר, לפיה אין לגבות בחזרה תגמולים מניצול שואה שפעל בתום לב, דהיינו לא הצהיר דברי שקר או הסתיר עובדות בעת הגשת תביעתו.
בית המשפט ציין גם את החלטת שר האוצר יובל שטייניץ בנושא זה שניתנה לפני חודש. החלטה זו, שנעשתה לפי פנייתה של מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה - עפרה רוס, קבעה כי לא רק שניצולי השואה שקיבלו כפל קיצבה לא ידרשו להשיב את אותם הכספים אלא שמשרד שאוצר יחזיר את הכספים באופן מיידי לאותם ניצולי השואה שכבר השיבו חלק מהקצבה העודפת -
http://www.thepulse.co.il/index.php/201005202266/2.html .
באותו פסק הדין נטען על ידי הניצול כי תגובת משרד האוצר לא התייחסה במקרה שלו לעניין קיזוז דמי ההבראה שכבר בוצע בפועל בגין אותם תשלומים, מתוך דמי ההבראה שהוא זכאי להם ממשרד האוצר מתוקף היותו מקבל קצבה מקרן סעיף 2.
בית המשפט פסק באותו פסק דין כי על משרד האוצר להחזיר לאותו ניצול את דמי ההבראה שקוזזו ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הקיזוז ועד לתשלום בפועל -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/13%20-%20Recuparation.pdf .
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.
הסדרי התרופות החדשים לניצולי שואה בישראל
בעקבות שאלות רבות שהופנו אלינו בנושא זה, להלן סקירה של הסדרי הנחות\פטור עלההשתתפות העצמית לרכישת תרופות שבסל הבריאות לניצולי שואה שפורסמו לאחרונה בתקשורת ועל הזכאות להיות כלול בהן:
א. קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לניצולים שעלו עד 1953).
ב. קצבה ממשרד האוצר לפי חוק הטבות לניצולי שואה (הקצבה החדשה ליוצאי מחנות וגטאות שלא מקבלים קצבה אחרת כניצולי שואה).
ג. קצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות (מתקבלת אחת לשלושה חודשים). בישיבת הממשלה שנערכה באותו החודש נאמר גם שמי שמקבל קצבה ישירות מגרמניה איננו נכלל באותה התוכנית -
http://www.pmo.gov.il/PMO/Templates/Spokesman.aspx?NRMODE=Published&NRNODEGU
ID=%7bCECF643F-15E0-4C0A-BC02-2B692BA0B6FA%7d&NRORIGINALURL=%2fPMO%2fSecreta
rial%2fGovmes%2f2010%2f04%2fgovmes110410%2ehtm&NRCACHEHINT=Guest#three .
המדובר ברשימות מקבלי הקצבאות מהאוצר ומקבלי הקצבה מקרן סעיף 2 הרשומים כבר באוצר בכדי לקבל דמי הבראה+הנחה בארנונה שהם זכאים להם בשנים האחרונות לפי חוק הטבות לניצולי שואה. שמותיהם אמורים להיות מועברים אוטומטית לקופות החולים לקבלת אותה הנחה שאמורה להתחיל בימים אלו.
מקבלי קרן סעיף 2 שטרם נרשמו באוצר לקבל את ההטבות האלו ואת ההנחה הנ"ל על התרופות, יכולים להוריד ולשלוח למשרד האוצר את הטופס הנ"ל בכדי לקבל את אותן ההטבות (הטופס החדש כולל גם את שם קופת החולים שבה הם חברים) -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/lf2-a.pdf .
גם כאן המדובר ברשימות שאמורות לעבור ממשרד האוצר לקופות החולים לפי צו שיפורסם בעתיד. המדובר אך ורק באותם ניצולים נזקקים המקבלים את אחת משלוש הקצבאות הנ"ל (מהאוצר או מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות) ואשר מקבלים גם השלמת הכנסה או מהמוסד לביטוח לאומי או ממשרד האוצר:
א. קצבה מקרן סעיף 2 או הקצבה החדשה ממשרד האוצר ליוצאי מחנות וגטאות אינן נחשבות כהכנסה לפי סעיף 8א לחוק הטבות לניצולי שואה. מקבלי אותן קצבאות המקבלים את אותה השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי רשומים כבר בדרך כלל במשרד האוצר בכדי לקבל את המענק השנתי לפי חוק יורי שטרן (כ-4,000 ש"ח בשנה) והם גם מקבלים הטבות נוספות מהחברה להשבה ושמותיהם אמורים להיות מועברים אוטומטית לקופות החולים לקבלת אותו הפטור על התרופות.
תקרות ההכנסה לזכאות לאותה השלמת הכנסה עלו בשנים האחרונות, וניתן לעיין בהן באתר של המוסד לביטוח הלאומי בכתובת הבאה -
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/default.aspx#anchorSpan_ec0e6de
62746484f995a72054f36f221 .
כך שמי שלא היה זכאי לה בעבר יכול לבדוק שוב את זכאותו בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב לאזור מגוריו. מי מאותם מקבלי אותן קצבאות והשלמת הכנסה שטרם נרשם במשרד האוצר בכדי לקבל את אותן הטבות או שהתחיל רק לאחרונה לקבל את השלמת ההכנסה מהביטוח הלאומי, צריך למלא את הטופס הנ"ל ולשלוח אותו למשרד האוצר בכדי לקבל גם את הטבות הנ"ל וגם בעתיד את הפטור המלא על התרופות שבסל -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/law-form1.pdf .
ב. ניצולים נזקקים שעלו לפני 1953 ומקבלים קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, יכולים לקבל במקום זאת השלמת הכנסה גדולה יותר ממשרד האוצר (קצבת נזקק\נצרך). בניגוד להשלמת ההכנסה מהביטוח הלאומי, השלמת ההכנסה ממשרד האוצר איננה לוקחת בחשבון את הכנסות בן הזוג של ניצול השואה המקבל את הקצבה (לשם דוגמה, פסק דין לפיו אין לקחת בחשבון הכנסות מדירה השייכות לבן הזוג של ניצול
השואה -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=509).
בעקבות הגדלת קצבאות הנכות לפי אותו שנעשתה לפני כשנתיים לפי המלצות דו"ח ועדת דורנר, איבדו חלקם את זכאותם לאותה השלמת הכנסה.
אולם, מאז עלו תקרות ההכנסה לקצבאות הנזקק\נצרך במאות שקלים ויתכן שכיום הכנסתם שוב איננה עוברת את אותן תקרות הכנסה חדשות (את התקרות המעודכנות ניתן לראות בתחתית העמוד הבא באתר של משרד האוצר -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/nispach.htm :
תגמול "תקרת נזקק / נצרך":
50% ומעלה 40%-49% 19%-39% 10%-18% אחוז נכות
7,556.03 ש"ח 4,515.78 ש"ח 4,084.66 ש"ח 3,964.03 ש"ח תגמול ניצולים אלו או כל ניצול שואה אחר המקבל את אותה הקצבה לפי אותו החוק מהאוצר ללא תוספת נזקק\נצרך והכנסתו מתחת לתקרות אלו, יכול לפנות למשרד האוצר לבדיקת
זכאותו לקבלת תוספת נזקק\נצרך על ידי שליחת טופס הבקשה הנ"ל -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/nizkak.pdf .
להטבות ופטור מתרופות שבסל מהחברה להשבה זכאים כיום רק ניצולים נזקקים שהוכרו במשרד האוצר על סמך אותו הטופס ואשר דרגת הנכות שלהם לפי אותו החוק הינה מתחת ל-50%. אך גם מי שדרגת נכותו לפי אותו החוק היא מעל 50% יכול לפחות לקבל את אותה השלמת הכנסה ממשרד האוצר ולאחר מותו בן\ת זוגו עשוי להיות זכאי לקצבה אלמן\ה לכל החיים (במקום הקצבה הרגילה הניתנת עד 3 שנים לאחר המוות לאלמן\ה של מי שלא היה זכאי לאותה השלמת הכנסה על סמך אותו הטופס).
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או
הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות להסדרים ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.
הכרה בסכרת, לחץ דם ומחלות לב בגין השואה
עדכון ההמלצות להכרה בסכרת, לחץ דם ומחלות לב בגין השואה + המלצות מבקר המדינה בנושא זה
1. בחודש מאי 2010 עודכנו המלצות ועדת שני לגבי ההכרה בסכרת, לחץ דם ומחלות לב בגין השואה, בכל הנוגע להכרה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (הרלבנטי לכ- 50,000 ניצולים שעלו לפני 1.10.1953 והמקבלים קצבה מהרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר. להלן עיקרי השינויים שהיו באותו עדכון יחסית לגרסתו הקודמת:
א. לגבי הקבוצה הראשונה, שכללה בעבר רק יוצאי מחנות וגטאות והכוללת מעתה גם ניצולים שחיו חיי סתר או בזהות בדויה באזור שנכבש או סופח בידי גרמניה - התקופה שבה הופיעו המחלות הללו מתום השואה ועד אליה בכדי לקבל הכרה, הוארכה ב-20 שנה לשנת 1995 (50 שנה לאחר סיום השואה). לפי אותן המלצות שיעור ההכרה יעשה לפי גיל הניצול בתום השואה והמועד שבה הופיעה.המחלה לראשונה.
ב. לגבי הקבוצה השנייה, שכללה בעבר רק ניצולים שהיו ביערות ונמלטו בין מדינות ומעתה היא כוללת את כל יתר הניצולים המקבלים קצבה מהאוצר - התקופה שבה הופיעו אותן מחלות מתום השואה ועד אליה בכדי לקבל הכרה, הוארכה ב-10 שנים לשנת 1985 (40 שנה לאחר סיום השואה). לפי אותן ההמלצות, ההכרה במחלות אלו תהיה רק לגבי ניצולים שיש להם נכות נפשית של לפחות 30% ואשר היו עד גיל 10 בתום השואה, ותעשה לפי מועד הופעת אותן מחלות לראשונה.
את הדו"ח המעודכן, יחד עם טבלאות קריטריוני ההכרה שבסופו, ניתן להוריד מהאתר של הרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר בכתובת הבאה
http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/shani-sukeret10.pdf
2. דו"ח מבקר המדינה שפורסם אף הוא במאי 2010, קבע בין היתר, כי המלצות אותה ועדה לגבי אותן מחלות המתבססות אך ורק על גיל הניצול ומועד התפרצות המחלה לאחר השואה; הינן כלליות וגורפות מעצם טבען. כמו כן קובע אותו הדו"ח כי המלצות אלו אינן כוללות התייחסות לנסיבות הפרטניות הרלבנטיות לכל ניצול שואה, הכוללת גורמים נוספים שיתכן שהשפיעו על מצבו הבריאותי, כגון משך הזמן שבו שהה אותו ניצול במחנה או בגטו, אופי הבריחה שלו וכיו"ב (עמ' 209 לדו"ח כפי שפורסם ב-11.5.2010) :
"בכל הנוגע למחלת הסוכרת, ליתר לחץ דם ולמחלות לב הכינה ועדת שני על סמך מסקנותיה טבלה לשימוש הרשות, המסווגת לפי אופי המאורעות שחווה הניצול במהלך השואה (למשל כליאה במחנות ובגטאות לעומת הימלטות ליערות או למדינות אחרות), לפי קיומה או היעדרה של נכות נפשית, לפי גיל הניצול בתום השואה ולפי המועד שבו פרצה המחלה לאחר השואה.
המלצות ועדת שני הן כלליות וגורפות בכל הנוגע לקריטריונים האמורים, ואין במסגרתן, מטבע הדברים, התייחסות פרטנית לכל ניצול וניצול ולמאורעות הספציפיים שחווה בשואה. לכן, למשל, אין בטבלה אבחנה לגבי משך הזמן שבו שהה כל ניצול במחנות או בגטאות, לגבי סוג העבודה שנדרשו הניצולים לבצע במחנות או לגבי אופי הבריחה של הניצולים ונסיבות אחרות שייתכן שהשפיעו על מצבם הבריאותי. " משום כך, המליץ מבקר המדינה באותו הדו"ח כי יש לקבוע נוהל לפיו ההחלטה לגבי ההכרה במחלות אלו לא תעשה אך ורק לפי אותן טבלאות סטנדרטיות, אלא כל מקרה יבדק לגופו לפני קבלת ההחלטה, בכדי שהשימוש באותה הטבלה לא יביא לקיפוחם של ניצולי שואה במקרים מסויימים: "לדעת משרד מבקר המדינה, מינויה של ועדת שני לבחינת הקשר הסיבתי בין מאורעות השואה למחלות שונות בשיתוף אנשי מקצוע רלוונטיים, כגון סטטיסטיקאים, עולה בקנה אחד עם המלצות ועדת דורנר.
עם זאת, ראוי כי ייקבע בנוהל של הרשות שלפני קבלת החלטה בדבר קיומו של קשר סיבתי על בסיס טבלאות סטנדרדיות, ייבדק כל מקרה לגופו על מנת לוודא שהשימוש בטבלאות אלו לא יביא לקיפוחם של ניצולים במקרים מסוימים. " ניתן לעיין בהמלצות אלו באתר של מבקר המדינה בכתובת הבאה - http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=568&id=57&frompage=221&c ontentid=11054&parentcid=11042&direction=1&bctype=1&frombutton=0&startpage=1 2&sw=800&hw=530 .
יש לציין כי בית המשפט כבר יישם לפני מספר חודשים גישה זו , הבודקת כל מקרה לגופו בנוסף לאמור בטבלאות הסטנדרטיות המופיעות בהמלצות לגבי אותן מחלות; כאשר הכיר במחלות אלו במקרים מסויימים כאשר התפרצו לאחר המועד שנקבע בהמלצות אותה ועדה ושהיו בתוקף באותה העת: - בהחלטה שפרסם במרץ 2010 בית המשפט השלום בחיפה, לגבי מקרה שבו הכיר במחלת הסכרת שהתפרצה אצל ניצול שואה במועד מאוחר יותר ממה שנקבע בהמלצות שהיו אז בתוקף, קבע בית המשפט כי "המלצות ועדת שני הן הקו המתווה את הדרך להכרעה בנושאים בהן הן עוסקות,יחד עם זאת יתכן ובתיקים מסוימים אנו נתרשם אחרת ונכריע אחרת על יסוד טיעוני הצדדים והראיות שתוצגנה"
- http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=710 .
- פסק דין נוסף שפורסם אף הוא בחודש מרץ 2010 על ידי אותו בית משפט, עסק בניצול שואה שעבר רדיפות קשות במהלך תקופה ארוכה בשואה והסובל מנכות נפשית גבוהה יחסית, אשר מחלות הלב והסכרת שלו התפרצו מספר שנים לאחר התקופה שנקבעה לפי המלצות הועדה שהיו אז בתוקף. בפסק דינו, שבו הוכרו מחלות הסכרת והלב לגבי אותו ניצול למרות המלצות הדו"ח, עקב אותן נסיבות מיוחדות, קבע בית המשפט כי: "אנו סבורים כי ברוב המקרים משקף הדו"ח איזון נכון של השיקולים ולכן הוא זה שיצווה את הדרך על פיה יבחן הקשר הסיבתי בין מחלות הניצולים לרדיפות שחוו. ברוב המקרים אך לא בכולם. כשמדובר ברדיפות, בבריאות ובסיפורי חיים, כל אדם הוא עולם בפני עצמו, כל אחד חווה משהו אחר ובעוצמה שנה, כל נפש וכל גוף מגיבים אחרת, כל אחד התמודד עם עברו ועם בריאותו בצורה אחרת. משכך אנו סבורים כי ההמלצות מתוות דרך אך אותה דרך יכולה להשתנות מעט מניצול לניצול."
את פסק הדין הנ"ל (ו"ע 1171-01-09 קימל נ' משרד האוצר מיום 15.3.2010), ניתן לראות ישירות באתר של בתי המשפט בכתובת הבאה - http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5C172.25.40.101%5Cid c_repository%5C88%5C523%5C239b71c4afcb43b3883bdad08b4a8b7f&OlvDataProto=file &Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=35FEDFB83DD6CD78A9528C9A8B5 7BB82&OnePageMode=1 .
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.
תביעה לקצבה מהאוצר שלא הוגשה לפי האמור בחוק
ב- 3.2.2010 ניתנה החלטה חדשה על ידי בית המשפט השלום בתל אביב בנוגע לניצולת שואה אשר לא הגישה את בקשתה הראשונית למשרד האוצר בטופס האמור בחוק ובתקנות ומשרד האוצר לא העמיד אותה על טעותה. החלטה זו גם דנה בשאלה מה הדין לגבי בקשה שהוגשה במועד מוקדם אך הרכיבים הנוספים הנדרשים לפי התקנות צורפו אליה רק במועד מאוחר יותר?
בית המשפט אף ציין את הרלבנטיות הפוטנציאלית של החלטה זו לתיקים אחרים. לנושא זה חשיבות גדולה בעיקר בנוגע לתשלום הרטרואקטיבי שאותם ניצולים אמורים לקבל. לשם דוגמה, אם מתוך אלפי הניצולים שאמורים להיות מוכרים בקרוב לקצבה מהאוצר עקב העוצר שעברו בתקופת השואה, יהיו ניצולים שפנייתם הראשונה תיפסל כיוון לא הגישו אותה באופן הקבוע בחוק ובתקנות, הם עלולים לאבד עשרות אלפי ש"ח אשר היו אמורים להיות משולמים להם ממועד אותה הפנייה הראשונית.
בנוסף לזאת, אם חלק מאותם הניצולים נפטרו במהלך אותן השנים שעברו מאז שהגישו את פנייתם הראשונית והיא לא תתקבל, בני זוגם עלולים לאבד את זכאותם לקצבת שאירים של 3 שנים, שגם היא מסתכמת בעשרות אלפי ש"ח.
בית המשפט קבע כי יש לראות בטופס הבקשה המאוזכר בתקנות בתור הבקשה עצמה וש"אין בשיהוי בצירוף הפרטים שהתקנות מחייבות לצרף לבקשה כדי לגרור אי השתכללות הבקשה עצמה ככזו."
בנוסף לכך קבע בית המשפט שבמקרה זה וכנראה גם במקרים נוספים, שבהם הפנייה הראשונית לא הוגשה בטופס האמור בתקנות ומשרד האוצר לא התריע על כך והעמיד את הניצולים על טעותם; מה שהביא לכך שאותם ניצולים שינו את מצבם לרעה ולא הזדרזו להגיש את הטפסים והרכיבים הנוספים לפי החוק והתקנות - יחשב מועד הפנייה
הראשונית כמועד הגשת הבקשה:
"מקום שהבקשה לא הוגשה כדין, אך תגובת המשיבה לא העמידה את העורר על כך, ייחשב מועד הפנייה הראשונית למועד הגשת הבקשה."
ההחלטה הנ"ל, ללא שמה הפרטי של הניצולה, הועלתה לאתר שלנו בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/10-MOF-Form.pdf .
טופס הבקשה שרק אותו ניתן, נכון להיום, להגיש לאוצר במסגרת תביעה לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (אשר עשוי להשתנות בקרוב ולהיהפך לטופס ידידותי יותר למשתמש), ניתן להוריד באתר של משרד האוצר בכתובת הבאה -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/tviha.pdf .
את התקנות הנכונות להיום והמפרטות אילו רכיבים יש להוסיף לטופס הבקשה (אשר לא עודכנו למעלה מ-50 שנה. לשם דוגמה - סעיף 1 מציין כי הכתובת של הרשות נמצאת בקריה למרות שהיא עברה לפני שנים לרחוב יצחק שדה), ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=28068 .
הכרה בסוכרת שהתפרצה בגיל מאוחר
המלצות הועדה לבדיקת הקשר הסיבתי שבין סכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב, לבין אירועי השואה המפורטים במייל שלמטה; קבעו שיעור הכרה ברור רק במקרים שבהם התפרצו מחלות אלו עד 30 שנה לאחר השואה ורק לגבי ניצולים ששהו במחנה או בגטו, היו ביערות או נמלטו בין מדינות.
אתמול ניתן פסק דין חשוב בבית המשפט השלום בתל אביב בנוגע לנרדפת נאצים שלא עברה את הנרדפות הנ"ל אלא חייתה ביאסי בתקופת הפוגרום ושהתה בתנאי דחק ורעב בבית יתומים יהודי ואשר מחלת הסכרת שלה אובחנה רק 60 שנה לאחר השואה והתפרצה לפחות 40 שנה לאחריה.
פסק הדין ניתן בהרכב חריג בגודלו וכן הוא עוסק בהרחבה בהמלצות דו"ח הועדה הנ"ל וכן בקביעת שיעור ההכרה במחלות עקב השואה לפי מחקרים סטטיסטיים גם לגבי מחלות אחרות בעתיד.
בית המשפט ברך על הקמת הועדה ואימץ את המלצותיה.
בעוד שהמלצות הועדה התייחסו אך ורק ליוצאי מחנות וגטאות כמעגל ראשון ו"ניצולים שהיו ביערות ונמלטו בין מדינות", כמעגל שני, בית המשפט פסק כי המלצות אלו אינן מהוות רשימה סגורה וכי: "אין לראות בהקבצה זו משום רשימה סגורה של מצבי-דחק
בשואה, שרק הם המזכים בהכרה בקשר הסיבתי הנדון...על כן יש להכיר גם בניצולי-שואה אחרים, אשר חוו דחק בעצמה, במשך וברציפות דומים לאלה שניתן לייחס למי שהיו ביערות ונמלטו בין מדינות. (סעיפים 15-17 לפסק הדין)"
פסק הדין קבע גם כי בהתאם להמלצות ועדת דורנר, הקשר הסיבתי שבין מחלות והשואה לא יוגדר לפי פרדיגמות רפואיות אלא לפי הלכות משפטיות (סעיף 26). הוא אף קבע כי ניתן לבסס בעתיד הכרה לפי מחקרים סטטיסטיים בלבד כשמהם עולה כי ישנה הסתברות מסויימת כי המחלה שכיחה בקרב קבוצת המדגם של ניצולי שואה יותר מאשר קבוצת המדגם של האוכלוסיה הכללית (סעיפים 28-29), כאשר "לו נמצא כי המחקר הרפואי מבסס קיומה של הסתברות גבוהה מ-50% ... היה מקום לקבוע, כקביעה משפטית, כי יש להכיר בקשר הסיבתי באופן מלא" (סעיף 27).
למרות שהמחלה אובחנה אצל אותה ניצולה 60 שנה לאחר השואה והתפרצה אצלה לכל המוקדם 40 שנה לאחר אותם מאורעות, בית המשפט קבע לה אותו שיעור הכרה של 50% כפי שמופיע בהמלצות הועדה לגבי ניצולים שהיו ביערות ונמלטו בין מדינות שהמחלה התפרצה אצלם 30 שנה לאחר המלחמה.
בפסק הדין במלואו ניתן לעיין בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/002%20-%202.12.2009.pdf .
חשוב לציין כי כאמור למטה, המלצות הועדה בנוגע ללחץ דם ומחלות לב היו זהות להמלצות הועדה ביחס לסכרת.
השמה במעון לזקנים
לאחרונה, ניצולי שואה נזקקים אשר המשרד לשירותים חברתיים אפשר להם השמה במעון לזקנים, נדרשו להשתתף במימון שהותם במעון זה על ידי שימוש בכל מקורותיהם הכספיים, כולל כל הקצבאות בגין השואה שהם מקבלים.
לאחרונה יצא חוזר של מנכ"ל המשרד לשירותים חברתיים ולפיו במידה ואותו זקן מקבל תגמול כניצול שואה, ניתן יהיה להשאיר בידיו את התגמול או לפחות את רובו, לפי החישוב הבא:
- כאשר גובה התגמול הינו עד 5.3 נ"ז - ישאר בידיו כל הסכום.
- כאשר גובה התגמול מעל 5.3 נ"ז - ישאר בידיו סכום השווה ל-5.3 נ"ז+50% מהסכום שמעל ל-5.3 נ"ז.
כמו כן קובע אותו חוזר מנכ"ל כי הסכום הנותר יועבר להשתתפות בדמי החזקה ובמידה ויש לזקן ילדים הם ידרשו להשלים את דמי ההחזקה.
התחולה של הוראה זו הינה מיום 1.4.2009.
הוראה זו מופיעה בעמוד 95 לחוזר המנכ"ל שפורסם באתר המשרד לשירותים חברתיים בכתובת הבאה -
http://www.molsa.gov.il/NR/rdonlyres/AB49B1DB-C3A8-4893-8439-7B776373FD87/98
34/allhozer191.pdf .
פירוט מלא של הוראות השמת זקנים נזקקים במעונות של המשרד לשירותים חברתיים ניתן למצוא בכתובת הבאה
http://www.molsa.gov.il/NR/rdonlyres/91AE07DF-506F-425A-80B7-16538B77B8D7/91
71/418.pdf .
את התעריפים המעודכנים וערך נ"ז להשמה במעונות לזקנים הנכונים ליום 1.7.2009 ניתן למצוא בכתובת הבאה שבאתר המשרד לשירותים חברתיים -
http://www.molsa.gov.il/NR/rdonlyres/91AE07DF-506F-425A-80B7-16538B77B8D7/10
509/taarif418.pdf .
לפרטים נוספים יש לפנות למחלקה לשירותים חברתיים באיזור המגורים -
http://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha/Mahlakot .
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הוא נכון במועד כתיבתו ויכול להשתנות לאחר מכן. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות
האישיות השונות שהיו רלבנטיות להמלצות אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.
גזזת
ב-9.12.2009 ניתן פסק דין חדש בבית המשפט השלום בתל אביב, אשר עסק בניצולה אשר טענה כי חלתה בגזזת עקב התנאים הקשים שבהם שהתה בתקופת רדיפות הנאצים.
משרד האוצר טען כי אין הוכחה מספקת לגבי עצם קיומה של מחלת הגזזת אך בית המשפט קבע כי "אצל העוררת נמצאו התקרחויות המעידות על טיפול בהקרנות האופייני לגזזת. אנו מקבלים, איפא, את גרסתה כי חלתה בגזזת."
לגבי הקשר שבין הגזזת לרדיפות הנאצים, קבע בית המשפט כי עצם העובדה שלא נמצאה שכיחות יתר של גזזת בקרב ניצולי השואה וריבוי מקרי הגזזת בקרב יוצאי צפון-אפריקה, אין בכך בכדי לאשר או לשלול קשר בין הנרדפות ובין התממשות הסיכון המשתקף בתופעה זו ושאכן היתה קיימת אפשרות סבירה כי היא נדבקה עקב התנאים הקשים בהם חייתה בתקופת הרדיפות..
בשל כך קבע בית המשפט כי "בהתאם לדוקטרינת 'הסיבתיות העמומה', מחלת הגזזת תיזקף לחובת הנרדפות בשיעור של מחצית".
לפסק הדין ללא שמה הפרטי של הניצולה - http://www.meidashoa.co.il/pdf/003%20-%20Gazezet.pdf .
בהקשר זה חשוב לציין כי בנוסף לכך קיים בישראל גם חוק לפיצויי נפגעי גזזת (או שאירהם) אשר כולל קצבאות ופיצויים חד-פעמיים בגין מחלות שנגרמו עקב הטיפול בהקרנות נגד גזזת שנעשו בתקופה מ–1.1.46 עד 31.12.60 לאחר השואה והעלייה לישראל (כגון גידולים סרטניים מסויימים וחוסר שיעור באזורי ההצטלקות בעור הקרקפת, המפורטים בתוספת המופיעה בסוף החוק עצמו - http://www.health.gov.il/Download/pages/gazezet_law.pdf). , .
מידע נוסף לגבי התנאים לקבלת הפיצויים הללו והסכומם המעודכנים שלהם, ניתן לקבל באתר של הביטוח הלאומי בכתובת הבאה - http://www.btl.gov.il/benefits/gazezet/Pages/default.aspx .
טופסי תביעה לנפגעים עצמם עקב אותן ההקרנות עצמם או שאריהם ניתן להוריד מהאתר של משרד הבריאות בכתובת הבאה - http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=1&catId=285&PageId=2057.
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.
טיפול רפואי חיוני
ניצולי שואה עלולים להקלע למצב בריאותי שבו הם נדרשים לסכום חד-פעמי גדול ומיידי שיאפשר להם טיפול רפואי חיוני או רכישת מכשור יקר הקשור למחלה המוכרת והקצבה הנמוכה שהם מקבלים מדי חודש ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
איננה מאפשרת זאת.
לפני מספר ימים ניתן בבית המשפט השלום בחיפה פסק דין חשוב בנושא הפרשנות של סעיף 15 לחוק נכי רדיפות הנאצים שקובע אפשרות להמיר את הקצבה למענק חד-פעמי שגובהו עד 5 שנים של קבלת אותה הקצבה:
15". המרת תגמולים
רשאית הרשות המוסמכת, בהסכמת הנכה, אם היא סבורה שהדבר יעזור לשיקומו, להמיר לו את תגמוליו במענק חד-פעמי, שלא יעלה על סך התגמולים שנכה בדרגת נכותו בזמן ההמרה זכאי לקבלם במשך חמש שנים, ומיום ההמרה ואילך לא יהיה הנכה זכאי לתגמול לפי חוק זה; הרשות המוסמכת רשאית לקבוע תנאים לדרכי השקעתו של מענק כאמור." דהיינו, לשם דוגמה בלבד, ניצול שואה המקבל קצבה מהאוצר לפי אותו החוק בגין 25% נכות בלבד (המאפשרים קצבה חודשית של 1,822 ש"ח בלבד לפי הפירוט המופיע ב-
http://ozar.mof.gov.il/lishka/nispach.htm ), עשוי לקבל לפי סעיף זה סכוםחד-פעמי של למעלה מ-100,000 ש"ח שעשוי לאפשר לו את מימון השיקום לפי אותו סעיף.
בית המשפט דחה את טענתו של משרד האוצר כי יש לפרש סעיף זה כאילו הוא חל אך ורק על שיקום מקצועי בלבד. בית המשפט קבע כי פרשנות זו היתה נכונה בעבר כאשר הניצולים היו בגיל העבודה אך כיום "מטרה זו הופכת ללא מציאותית וריקה מתוכן כאשר רוב הניצולים עברו מזמן את גיל העבודה ורובם גם לא מסוגלים כיום לנהל עסקים כאלו או אחרים. "
בית המשפט הביא את הדוגמה של ניתוח מציל חיים או מכשיר מיוחד ויקר הקשורים בטיפול במחלה המוכרת של הניצול, כדוגמאות מתי ניתן להשתמש בסעיף זה בכדי לאפשר לניצול להמיר את הקצבה החודשית שלו בסכום חד-פעמי גדול: "ניקח למשל מקרה בו הנכה זקוק בדחיפות לניתוח מציל חיים שאינו מכוסה ע"י גורם אחר ושקשור לנכותו המוכחת או מצב שבו הוא זקוק למכשיר מיוחד ויקר שיעזור לו לשרוד ולהתגבר על נכותו, האם במקרה כזה ניתן ניתן יהיה לשלול המרת תגמולים? לטעמנו התשובה על כך שלילית, אין לשון החוק מגבילה את השיקום רק לשיקום מקצועי...לכן כשמדובר בענין מציל חיים אז בוודאי שקודם כל יש להציל חים ורק אח"כ לדאוג לרמת ההכנסה והמחייה של הנכה שכן התפיסה היא להעדיף להציל את חייו של אדם גם במחיר של ירידה ברמת החיים."
כמו כן קבע בית המשפט כי "כך גם לגבי צורך מיידי וחיוני בטיפול רפואי או שיקומי, מכשור ואזרים מיוחדים וכיו"ב שמטרתם להתגבר על הנכות שצריכה להיות נכות קשה ומגבילה. יחד עם זאת, מקרים אלו יבחנו באופן מחמיר יותר מאשר מקרים של הצלת חיים."
מצד שני, בית המשפט קבע יש להתחשב בכך שלאחר קבלת אותו הסכום לא יקבל יותר אותו הניצול כל קצבה חודשית לפי חוק זה.
כמו כן קבע בית המשפט כי שיפור תנאי המחייה, כפי שהיה בנסיבות אותו מקרה אשר בו בקשה הניצולה את המרת הקצבה למענק חד-פעמי עבור הרחבת הבית ושיפוצו, אינם נחשבים ל"שיקום" המאפשר את המרת הקצבה החודשית למענק חד-פעמי במסגרת אותו סעיף - "איננו סבורים ששיפור תנאי המחיה וככל שעניין זה רצוי מאוד, עונה על דרישת הדין ל"שיקום" ולהמרת תשלום התגמולים למענק חד-פעמי עפ"י סעיף 15 לחוק נכי רדיפות הנאצים."
חשוב לציין בהקשר זה גם אם לא ניתן להמיר את הקצבה למענק חד-פעמי כאמור לעיל; עדיין ניתן לבקש הלוואה מהרשות שבמשרד האוצר עבור רכישת רכב ציבורי, טיפול רפואי (כולל שיניים), רכישת דירה, שכירת דירה, שיפוצים,נישואי בן\ת ושיקום.
ההלוואה תנוכה מהתגמול החודשי בתקופה של 24 חודשים מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה.
ניתן לקבל הלוואה שניה לאחר סילוק ההלוואה הקודמת.
מידע נוסף על גובה ההשתתפות המקסימלי בכל הלוואה והגשת הבקשה ניתן להוריד באתר של משרד האוצר בכתובת הבאה -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/perek_4.htm#3 . טופס בקשה לקבלת ההלוואה ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/alvaha.pdf .כמו כן קובעת תקנה 3 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשל"ז - 1977 כי :"מצאה ועדת שיקום כי נכה זקוק לשם שיקומו או דיורו למימון שאין להשיגו אלא בדרך של מילווה מקרן (להלן - מילווה) וכי אין לו אפשרות להמציא ערבים מתאימים שבלעדיהם אין לקבל את המילוה, רשאית הרשות לערוב בשם המדינה בפני הקרן למילווה האמור. " בתקנות הערבויות לנכי רדיפות הנאצים ניתן לעיין בכתובת הבאה -
http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=27028 .
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או
הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.
הקשר הסיבתי שבין מחלות הסרטן והדמנציה ומאורעות השואה
בהמשך לדו"ח ועדת דורנר וההמלצות בנושא ההכרה במחלות לב, לחץ דם וסכרת לבין השואה; החודש פורסמו גם מסקנות הועדה לבדיקת הקשר הסיבתי שבין מחלות הסרטן והדמנציה ומאורעות השואה.
מסקנות אלו באות לסייע לאותם ניצולי שואה החולים במחלות אלו והמקבלים קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, להוכיח את הקשר שבין המחלה שלהם לבין מאורעות השואה.
חשוב לציין כי הכרה במחלה לפי אותו החוק עשויה לאפשר השתתפות בהוצאות הטיפול ובמימון הוצאות הנסיעה לטיפולים אלו, ולעיתים להביא גם להגדלת הקצבה החודשית המקבלת לפי אותו החוק, במידה ואחוזי הנכות עוברים למדרגה הבאה.
לגבי ההכרה במחלות הדנמציה (שיטיון):
הדו"ח קובע כי בישראל חיים כ-30,000 ניצולי שואה חולי שיטיון, מספר שעתיד להשאר קבוע בשנתיים הקרובות ולרדת באופן דרמטי לאחר מכן. כמו כן צויין כי רוב החולים במחלות אלו מתגוררים בבתיהם (עמוד 4 למקבץ דו"חות הועדה שפורסמו באתר של משרד האוצר בכתובת הבאה - http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/shani1.pdf ). חשוב לציין כי מחלה זו איננה כוללת רק אנשים החולים באלצהיימר (אם כי הם מהווים כ-70% מהחולים בשיטיון לפי הדו"ח), והיא כוללת גם אנשים החולים משיטיון של פרקינסון (10%) וכן משיטון הנובע מפגיעה בכלי הדם במוח (20%) - כמפורט בעמוד 4 לעיל.
הדו"ח קובע כי "אנו ממליצים לתת 1/4 הכרה ע"ח הרדיפות לניצולי מחנות השמדה, מחנות ריכוז וגיטאות שפיתחו שיטיון."(עמוד 7 לקובץ הדו"חות הנ"ל שפורסמו ועמוד 4 בדו"ח עצמו, ב - http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/shani1.pdf ). אמנם ההכרה הינה בשיעור נמוך יחסית, אך הוצאות הטיפול במחלה זו גבוהות יחסית (בין 50,000 ש"ח ל-100,000 ש"ח בשנה לפי האמור בעמוד 4 באותו הקובץ). אין התייחסות לגיל הניצולים ומועד ההתפרצות של מחלה זו והקרבה למאורעות השואה.
לגבי ההכרה במחלות הסרטן :
לאחר בדיקה של קבוצות מדגם שונות, הועדה מצאה כי בקרב הניצולים קיים עודף סיכון לפיתוח סרטן המעי הגס, סרטן החלחולת וסרטן הריאות (עמוד 11 לקובץ הדו"חות הנ"ל).
כמו כן קובע המחקר כי נכון לשנת 2006 כ-3,500 ניצולי שואה אובחנו כחולים במחלות סרטן אלו שנמצא קשר בינן לבין השואה (עמוד 11 לקובץ הנ"ל).
הדו"ח מגדיר מעגל ראשון כניצולי מחנות וגטאות ומעגל שני כיתר ניצולי השואה ונכי המלחמה בנאצים.
מסקנות הדו"ח קובעות כי:
בכל ניצולי שואה (הן מהמעגל הראשון והן מהשני) יש להכיר ב-100% ממחלת הסרטן של המעי הגס, החלחולת והריאות בהן הופיעו גרורות, בלי כל תלות מה היה גילו של הניצול בעת השואה. כנ"ל לגבי ניצולי שואה שחלו במחלות אלו ללא גרורות אך יש להם נכות עקב הפעולה הכרורגית. ואילו בניצולי השואה שחלו במחלות אלו בשנים האחרונות, אך טרם חלפו 5 שנים מגילוי הממאירות וקיבלו הקרנות ו\או טיפול כירורגי משלים, יש להכיר ב-50% בגין הרדיפות,עד תום 5 שנים מהאבחון או עד הופעות הגרורות (שאז הם זכאים ל-100% הכרה כאמור לעיל). מסקנות אלו מפורטות בעמוד 40 לקובץ הנ"ל (עמוד 32 לדו"ח עצמו) שפורסם ב - http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/shani1.pdf .
מידע נוסף והדרכה כיצד לפנות להכרה במחלות אלו ניתן לפנות למשרד האוצר - הרשות לזכויות ניצולי שואה - http://ozar.mof.gov.il/lishka/Ktovet.htm . אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות להמלצות אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.
תנאי עוצר ששררו במקומות מסויימים בבולגריה בתקופת השואה
עד לאחרונה אושרו על ידי משרד האוצר ובית המשפט תנאי עוצר שהיו במקומות מסויימים ברומניה בלבד, כגון פשקאן ובקאו.
להלן שני פסקי דין שניתנו לאחרונה בהם אישר בית המשפט השלום בתל אביב תנאי עוצר ששררו במקומות מסויימים בבולגריה בתקופת השואה וכן עסק בסוגיה החשובה של הגשת ערעור לאחר המועד הקבוע בחוק:
בפסק דין אחד שניתן על ידי בית המשפט נקבע כי כי תנאי העוצר ששררו בפלובדיב שבבולגריה, עומדים בתנאים הנוקשים יחסית שקבע בית המשפט המחוזי (עוד לפני שבוטלו בשבוע שעבר על ידי בית המשפט העליון), וניתן להכיר בהם כרדיפה מוכרת העשויה לאפשר קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
בפסק דין אחר שניתן על ידי אותו בית משפט, נקבע כי תנאי העוצר ששררו בסמוקוב שבבולגריה בתקופת השואה עומדים אף הם בקריטריונים להכרה בעוצר אשר עשויים לאפשר קבלת קצבה מהאוצר. את פסק הדין הנ"ל ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/Samokov.pdf .
איחור בהגשת הערעור לאחר הדחייה מהאוצר: באותו פסק דין ישנו דיון מקיף בסוגיית האיחור בהגשת הערר לאחר הדחייה מהאוצר, אשר לפי החוק ניתן להגיש רק תוך 30 יום אם אפשרות להערכה לעוד 14 יום. באותו פסק דין אימץ בית המשפט את "הלכת שכטר" שלפיה דחייה שלא נשלחה בדואר רשום קיימת חזקה כאילו לא נתקבלה ובית המשפט גם סרב לחקור את הניצולים בסוגייה זו.
.
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.
