"מיזם" הוא מקום בו ניתנת במה ליוצרים, אמנים ואומנים , מי שהיו ילדים ותינוקות במלחמת העולם השניה. או גם ליוצרים אודות ילדים ניצולי שואה. מפגשים עם אנשים שהחליטו לממש רעיונות שבעזרתם הם מבטאים את חווית הילדות שלהם ביצירה המאירה בפיסול, בציור , בשירה את שנות הילדות שנגזלו מהם.
מאושוויץ לירושלים
 הסרט "מאושוויץ לירושלים" מספר את ההרפתקה האנושית של הילדים היהודים ניצולי ויתומי מלחמת העולם השנייה, אשר עלו לא"י באופן בלתי חוקי בין שנת 1945 ל- 1948. עשרות אלפי יהודים, ניצולי מחנות המוות, ילדים ומבוגרים מוסתרים, ינסו להצטרף בחשאי לפלשתינה א"י דרך הים. הם מנסים להשיב לעצמם את כבודם כבני אדם. בהנהגתה של הסוכנות, מרוכזים ילדים יהודים לבית היתומים מארקאן בבלגיה. ילדים מכל רחבי אירופה מובאים ומתקבצים במקום. אחרי חודשים של הכנה, חינוך ולימודים בסיסיים, ילדים אלה, חווים עליה חשאית, מי בדרך הים או בדרכים אחרות, במעבר הגבול הצרפתי, או באמצעות ספינות רעועות היוצאות מאנטוורפן.
לצפייה בסרט
הזהות האבודה של חניתה
 עד גיל 55 חיה חניתה לשם, בלי שמץ של מושג על עברה. מי היא? מה שמה? מי הם הוריה? היכן נולדה? ואיפה הייתה במשך שבע השנים הראשונות של חייה, בתקופת מלחמת העולם השנייה? לארץ הגיעה בשנת 1947 באוניה ונמסרה לאימוץ. הוריה המאמצים נתנו לה את שמה - ח נ י ת ה . לפני כמה שנים היא פנתה לערוץ הראשון, בבקשת עזרה לחיפוש זהותה. בסיומו של מסע חיפושים (תחקיר חובק עולם) שערך ארבע שנים, יצאה חניתה למסע לאירופה, אל מחוזות ילדותה, לגילוי שבע שנות החיים האבודות. במאית ומפיקה : ורד ברמן ערוץ 1 - רשות השידור
 ב-1943, בשיא מלחמת העולם השנייה והשמדתם השיטתית של יהודי אירופה, הסתתרו גיטל לרנר, יהודייה בת 45, וחמישה מילדיה, בחצר ביתו של איכר פולני. השישה הצליחו להימלט מטרנספורט למחנה ההשמדה מיידאנק, ומצאו מחסה יחד עם שני צעירים יהודים. אולם, האיכר וארבעה מחבריו שהתגוררו באזור, ביקשו לגזול את רכושם ובליל 30 באוקטובר רצחו באכזריות את לרנר, חמשת ילדיה ושני הצעירים.
60 שנה לאחר מכן יצא רוני לרנר, איש עסקים ישראלי ונכדה של גיטל, למסע לאיתור הרוצחים של בני משפחתו. במהלך תחקירו של לרנר, שהתחזה להיסטוריון ופגש את הרוצח היחיד של בני משפחתו שנותר בחיים, נחשפה הפרשה במלוא זוועתה וכעת התביעה בפולין החלה לחקור אותה מחדש.
בעזרת צוות צילום ישראלי וחוקרים מקומיים ששכר, הצליח לרנר לאתר את החשוד האחרון ברצח. החשוד, יוזף ראדצ'וק, איכר בן 92, הוביל את לרנר ואנשיו למקום שבו נקברו הנרצחים לפני 60 שנה. לרנר יצא לפולין בראש משלחת כדי להוציא את שלדי הנרצחים מקברם ולהביאם לקבורה בישראל, לצד קבר אביו.
לצפיה במיזם
ילדי הבית במארקין 1947-1948
מפגש לאחר 60 שנה בעין הנציב - 6/11/2008
 Marquain , נמצאת ליד העיר Tournai, בבלגיה, קרוב לגבול בין בלגיה לצרפת. פעילי הסוכנות היהודית, עלית הנוער והבריגאדה היהודית, ארגנו את עליית ילדי השואה לישראל . חלקם הגדול יתומים, מכל ארצות הפליטה מאירופה. הילדים רוכזו בבית שנראה כטירה עתיקה, וחולקו לקבוצות לפי הגילים. הקשר הקרוב נשאר בעיקר בין בני אותו הגיל. היה גם קשר עם האחים הגדולים של בני הקבוצה אליה השתייכנו. התפתחה איזו אחווה בין כל ילדי "הכוכב האחר"… אחווה שנשמרה לאורך שנים רבות. למעשה עד עצם היום הזה. כילדים חווינו טראומות של אבדן, והצלקות שהותירו המשברים הללו, הן שיצרו את "הדבק" המיוחד בינינו. מחדר האוכל חולפות תמונות בזיכרוני: כשני טורים ארוכים של שולחנות ושני ציורים גדולים המעטרים את אחד הקירות. מפת ארץ ישראל וציור גדול המתאר את יציאת מיצרים. אחד המאפיינים המזהים את הבית במארקין, היו שתי שורות גרם המדרגות בחזית הבית. המדרגות יצרו מעין משולש שבקדקודו הייתה הכניסה הראשית. החיים במארקין, החזירה לנו את הילדות. למדנו יחד לקרוא בשפה העברית ועבדנו בעבודות חקלאיות ועבודות משק שונות. הכינו אותנו לקראת העלייה לישראל. השינוי הנפלא הזה, זיכה אותנו בחוויות שכל כך חסרו לכולנו.
לצפיה במיזם
'כותבת כותבת כותבת...(17)'- מיזם התעוד של אירית ר. קופר
 אירית ר. קופר נולדה בעיירה מינסק-מזובייצקי השוכנת כארבעים קילומטר מזרחה לוורשה. באביב 1942, בהיותה כבת שלוש-עשרה, הוציאה אותה אימה מהגטו, מסרה לאיכר פולני, והסבירה לה כי עליה להישאר בכפר, עד אשר תבוא לקחתה חזרה, בסתיו. אך מפחד הגרמנים אמר לה האיכר לחזור לגטו, לאחר חודשים אחדים. לתומה חשבה אירית שהגטו עדיין קיים ובני-משפחתה מחכים לה בבית. בדרך נודע לה מילד יהודי בן גילה שהגטו חוסל ושניהם החלו לנדוד בין האיכרים. בשלב מסוים דרכיהם נפרדו, ואירית הגיעה בנדודיה למנזר, שבו שהתה בזהות בדויה עד סוף המלחמה. איש מבני משפחתה לא שרד.
משנת 1977 ועד שנת 2008 פרסמה 17 ספרים ועוד היד נטויה. אירית כותבת בחדר העבודה שלה. הגינה מרגיעה אותה, היא רואה ייעוד בכתיבה ובמסירת העדות, ולכך מוקדשות רוב שעותיה.
לצפיה במיזם
'יד לילד' - מיזם השטיחים של יצחק וינברג
 יצחק וינברג נולד בשנת 1938 בקרקוב פולין, להורים מרדכי ומינדה וינברג. בהיותו בן 9 חודשים, נכנסו הגרמנים לפולין והמשפחה הועברה לגטו קרקוב . ביוני 1942 הייתה אקציה גדולה בגטו וכל משפחתו שולחה לעבר מחנה ההשמדה בלזץ ובו ביום הושמדה כולה בתאי הגזים של המחנה . יצחק , שהיה אז ילד קטן בן שלוש וחצי , הוברח מהגטו יחד עם אחיו אבנר הצעיר ממנו ב 15 חודש ע"י דודתו מלכה האחות של אבא ודודו יצחק לבית שתיל. במשך כשנתיים הוסתרו בקרב הגויים הכפריים בסביבה, כשמידי יום היו מחליפים את מקום המסתור.
היום, יצחק עסוק באינטנסיביות בפרויקט הנחלת לקחי השואה "יד-לילד" , הכולל עדות אישית והקמת פינות הנצחה המורכבות ממספר שטיחי קיר פרי יצירתו לזכרם של מיליון וחצי הילדים שנספו בשואה. עד היום הקים 40 מרכזי הנצחה בכל רחבי הארץ הכוללים את שטיחי הקיר מעשה ידיו כאשר הנושא ביצירותיו הוא אנטי-תזה לשואה ומסמל את ניצחון הרוח על גרמניה הנאצית.
לצפיה במיזם
1943 השנה האבודה - ז'קי ברקן
 זה שנים שז'קי ברקן מנסה למצוא את שנת 1943 החסרה בחייו, שנה שבה הוסתר בתקופת המלחמה כילד קטן בבלגיה אצל אנשים אנונימיים. כל אשר ז'קי זכר, היו תמונות מטושטשות של בית בעיר Bruges, משפחה ובה שני ילדים, ארון שבו נאלץ להסתתר בעת סכנה, וחלון גבוה שמבעדו ראה את מכוניות הצבא הגרמני. כעבור 57 שנים, במפתיע נתגלתה אישה נפלאה, חסידת אומות העולם, שהסתירה את ז'קי אצל אחד מאחיה ברובע סנט קרואה, ליד העיר ברוז'. הגב' Marcel De Meulemeester, בת 90 כיום ואחותה מדליין שמתה ב- 1996, היו בקשר עם ארגוני ההצלה בבלגיה, והן שהסתירו את ז'קי הקטן בבית אחד מאחיהן. המשפחה כולה עסקה בהצלת ילדים יהודים. הם הסתירו גם את גבריאל צימרמן, את אחיו אדוארד צימרמן ואת צבי שלמוביץ שנתגלה בישראל באמצעות המדור לחיפוש קרובים בקול-ישראל. ז'קי ברקן הוא במאי בטלוויזיה החינוכית 30 שנה בקירוב. נשוי לג'ודי, כוראוגרפית ומורה למחול, ולהם בת, ענבל.
לצפיה בסרט 1943 השנה האבודה
ואהבת לרעך - ז'קי ברקן
"סיפורו של הטוב הקיצוני בזמן של הרוע הקיצוני", כפי שאומר צבי ינאי, זהו סיפורם של אותם אנשים שבתקופה החשוכה ביותר בתולדות האנושות פעלו באופן אנושי ביותר, וגילו את הצד האחר של אופי האדם, הצד שיש בו נתינה ומסירות מתוך סיכון חיים, ובלי תמורה כלשהי. אלה הוכרו ב"יד ושם" כ"חסידי אומות העולם", בתוקף חוק של מדינת ישראל משנת 1953. מספרם עומד כיום על כ- 17.000 חמישים חסידי אומות העולם מ - 24 מדינות באירופה הוזמנו לרגל חגיגות היובל לביקור בישראל מטעם "יד ושם" והעמותה לאירועי שנת החמישים.
הסרט "ואהבת לרעך" מנסה לעמוד על המתח שבין נטילת חיים לבין הצלתם באמצעות כמה סיפורים אישיים. זהו סרט על אהבת אדם אמיתית, המתגלה בתנאים הקשים ביותר, המבליטים אותה באור יקרות. כל אחת מהדמויות היא בעבורנו מפגש יחיד ומיוחד במינו.
לצפיה בסרט ואהבת לרעך
|
